אבחון פסיכו-דידקטי תאריך: 14.7.20 מתי אפשר לאבחן? ניתן לאבחן לקות למידה רק אחרי שהילד/ה התחילו ללמוד במערכת החינוך הפורמלית. יחד עם זאת, לקות למידה יכולה להיות מאובחנת בכל נקודה בזמן לאחר סיום הלימודים, ובלבד שיש עדות לכך שהיו קשיים לימודיים משמעותיים בגילאי בית הספר. בגלל שלקות למידה נמשכת לתוך הבגרות ואינה חולפת עם ההתבגרות, לרוב אין צורך באבחון מחודש, אלא אם כן קיימת סיבה טובה לחשוב כי התרחשו שיפור או הידרדרות בקשיים הלימודים או בשל דרישות פורמליות חיצוניות, דוגמת הנהוג בישראל. לכמה זמן האבחון תקף? בגיל בית ספר האבחון תקף לחמש שנים. בחטיבת הביניים האבחון תקף עד גיל 25, על מנת לשמור על ההתאמות והזכויות במקרה של השלמת בגרויות מאוחרת. למה עדיף לערוך אבחון פסיכו-דידקטי אצל פסיכולוגית בעלת הכשרה קלינית? לקות למידה מופיעה לעיתים קרובות יחד עם הפרעות נוירו-התפתחותיות (דוגמת ADHD, הפרעות תקשורת, הפרעת קואורדינציה התפתחותית, הפרעות הספקטרום האוטיסטי) ונפשיות אחרות (דוגמת הפרעות חרדה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית). במקרים כאלו, בהם לקות למידה מופיעה עם הפרעות נוספות, מתעורר קושי לאבחן את הפרעת הלמידה הספציפית, זאת כיוון שחלק גדול מההפרעות הנוירו-התפתחותיות והנפשיות המוזכרות עשויות להשפיע גם על תפקודי הלמידה; כך שקשה מאד לקבוע האם הקושי הלימודי נובע מהפרעת למידה ספציפית או מקושי נפשי או התפתחותי. במקרים כאלו הפסיכולוגית המאבחנת נדרשת לעשות אבחנה מבדלת ולזהות האם הקשיים הלימודיים נובעים מהפרעת למידה ספציפית או הינם תוצאה של הפרעה נוירו-התפתחותית או נפשית. לשם עריכת אבחנה זו נדרשים ידע וניסיון רבים הן בתחום לקויות הלמידה והן בתחום הפסיכולוגי וההתפתחותי. זאת ועוד, מבחן הרורשך, המבחן העיקרי והמעמיק ביותר של תפקודים נפשיים ורגשיים מועבר אך ורק על ידי פסיכולוגיות קליניות. איך זה נראה בפועל? לפני המפגש עם הילד/ה נערך מפגש עם ההורים, בו נעשה בירור מקיף לגבי סיבת הפנייה לאבחון. במפגש הזה ההורים גם מתבקשים לספר על הילד/ה באופן כללי, על תפקודו/ה הנוכחי בתחום הרגשי, החברתי והלימודי וכן על התפתחותו/ה בשנים שקדמו לאבחון. לעיתים קרובות, יינתנו במפגש זה שאלונים להורים ולמורה. המפגשים הבאים הינם עם הילד/ה. ההורה לא נוכח במפגשים, ומתבקש לחכות בחדר ההמתנה. הסיבה לכך היא כי מטרת האבחון היא לבחון את תפקודיו/ה של הילד/ה בצורה דומה ככל שאפשר לסיטואציות עימן הוא/היא מתמודד/ת בשגרת היום-יום בבית הספר, בהן ההורה אינו מלווה אותו/ה. נוכחות ההורה לעיתים קרובות עלולה להטות את ממצאי האבחון לשלילה או לחיוב, וכך לפגוע במהימנות של התוצאות. בכל מקרה, תמיד נעשה מאמץ גדול ליצור קשר נעים עם הילד/ה ולגרום לו/ה להרגיש בנוח בחדר. כך, בין המטלות השונות נעשות הפסקות למשחק, אכילה ושתיה, לפי הצורך של הילד/ה. לרוב מפגשי האבחון עורכים בין שעתיים לשלוש שעות, כתלות בגיל ובטווח הקשב של הילד/ה. סה"כ נערכים בין 2 ל-4 מפגשי אבחון, כתלות בגיל ובטווח הקשב של הילד/ה. במהלך המפגשים הילד/ה מתבקש/ת לעשות מטלות שונות. לאורך כל המטלות הפסיכולוגית המאבחנת מלווה את הילד/ה ומתווך/ת את המטלות; כך שהמטלות אינן מדמות בחינה, אלא יותר דומות לבדיקה. דוגמה למטלות: הילד/ה מתבקש/ת לסדר קוביות בהתאם לציור מסוים, הילד/ה מתבקש/ת לקרוא טקסט בקול, הילד/ה מתבקש/ת לחזור על ספרות ומילים שמושמעות לו/ה, הילד/ה מתבקש/ת להתבונן על תמונה ולהמציא עבורה סיפור, הילד/ה מתבקש/ת לפתור בעיות מילוליות בחשבון ועוד. לאחר סיום המפגשים עם הילד/ה הפסיכולוגית מעבדת את כל המידע שהתקבל מהפגישה עם ההורים, מהשאלונים, מהפגישה עם הילד/ה וכמובן מביצועיו/ה של הילד/ה במטלות השונות. בסיום עיבוד זה מופק דו"ח. במידת הצורך הדו"ח עשוי להעניק אבחנה לילד/ה, ובכל מקרה הדו"ח מציין רשימת המלצות מפורטת להורים ולמערכת החינוך, על מנת לסייע להם להטמיע את ממצאי הדו"ח בצורה יעילה ומתאימה. ההורים מוזמנים לפגישת משוב, בה הם מקבלים הסבר מפורט על הכתוב בדו"ח, מקבלים את הדו"ח עצמו וכמובן יכולים לשאול לגביו שאלות. בקרב ילדים מגילאי 10 ומעלה בערך, בכפוף לשיקול דעתם של הפסיכולוגית וההורים, גם הילד/ה מקבל/ת משוב מקוצר של ממצאי האבחון שלו/ה. מקורות American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5®) . American Psychiatric Pub. Flanagan, D. P., & Alfonso, V. C. (2011). Essentials of specific learning disability identification . John Wiley & Sons Inc. Nelson, J. M., & Harwood, H. (2011). Learning disabilities and anxiety: A meta-analysis. Journal of learning disabilities, 44 (1), 3-17. מה המטרה של אבחון פסיכו-דידקטי? אבחון פסיכו-דידקטי הוא אבחון שמטרתו לבחון האם קיימת לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז. האבח ון ממפה באופן מאד מקיף תפקודים רגשיים, פסיכולוגיים, דידקטיים, קשביים וקוגניט יביים שונים, על מנת לאתר את קיומם של קשיים לימודיים, להבין היטב מה המקור לקשיים אלו ולהציע את תכנית הטיפול המתאימה ביותר. לקריאה מורחבת על לקויות למידה וסוגיות אבחוניות רלוונטיות

פרסומים והרצאות יולי, 2022: הרצאה בנושא: Family Relational Trauma: A Rorschach Case Study of 5 Siblings, כנס המאה לרורשך , ז'נבה, שוויץ. דצמבר, 2021: פרידמן, ט., ויסברג גולד, ח. (2021). למידה רגשית-חברתית מותאמת אישית. SEL Challenge website. מרץ, 2020: ויסברג גולד, ח. (2020). מבט פסיכואנליטי-אנושי על משבר הקורונה. אתר פסיכולוגיה עברית . אוקטובר, 2019: הרצאה בנושא 'רגרסיה הרחק מהממוצע: על החמרה והטבה מידיות בטיפול בילדים בגיל הרך והוריהם', כנס ישראל השני להורות, אוניברסיטת חיפה.

אבחון לקויות למידה - מידע להורים מהי לקות למידה? לקות למידה (המכונה גם "הפרעת למידה ספציפית") היא קושי מתמשך ברכישת מיומנויות בסיסיות – כמו קריאה, כתיבה או חשבון – למרות אינטליגנציה תקינה, מוטיבציה וחשיפה מתאימה ללמידה – בזמן ובשלב ההתפתחותי המתאים. מדובר בקושי בעל בסיס ביולוגי (נוירו-התפתחותי), שיכול להופיע כבר בגיל הגן, ולהשפיע על התפקוד הלימודי והרגשי לאורך החיים. אבחון מוקדם והתאמה נכונה של הסיוע יכולים לשפר משמעותית את תחושת המסוגלות וההצלחה של הילד. סוגים עיקריים של לקויות למידה קשיים בקריאה - דיסלקציה קושי להתאים בין אותיות לצלילים קריאה איטית, לא מדויקת או מאומצת קושי להבין טקסט באופן תקין קשיים בכתיבה - דיסגרפיה כתב יש לא קריא או כתיבה איטית מאוד שגיאות כתיב רבות (כתוצאה מהקושי בקריאה ולא מקושי מוטורי) קושי בארגון רעיונות ובניסוח קושי בחשבון - דיסקלקוליה קושי להבין כמויות ומספרים – ילדים רבים מפתחים כבר בגיל צעיר הבנה אינטואיטיבית של כמויות קטנות ויחסים מספריים, עוד לפני שנלמדו באופן רשמי. קושי זה מתבטא בכך שהילד אינו תופס כמות באופן אינטואיטיבי כפי שמצופה לגילו. טעויות תכופות בחיבור, חיסור ופתרון בעיות פשוטות תלות מתמשכת באצבעות או בעזרים חיצוניים כדי לבצע חישובים פשוטים – גם בשלבים שבהם מצופה לבצע אותם מהזיכרון מתי כדאי לפנות לאבחון? כאשר הקריאה, הכתיבה או החשבון מתקדמים באיטיות משמעותית לעומת בני גילו של הילד, ומעכבים את יכולתו להשתתף בלמידה בכיתה כשקיים פער מתמשך בין ההשקעה לבין התוצאה כאשר הילד נמנע מפעילויות לימודיות או מביע תסכול רב האבחון נעשה בעזרת מבחנים סטנדרטיים (כלומר, מבחנים בעלי מבנה קבוע שמאפשר להשוות את תוצאות הילד למדדים נורמטיביים של בני גילו), שיחות עם הילד וההורים, ודיווחים מהצוות החינוכי. הוא מאפשר לזהות את מקור הקושי ולהתאים את דרך ההתמודדות והסיוע המדוייקים לילד. שאלות נפוצות האם לקות למידה קשורה לאינטליגנציה נמוכה? לא. ילדים עם לקויות למידה לרוב בעלי אינטליגנציה תקינה ואף גבוהה. הקושי נובע מהאופן שבו המוח קולט, מארגן, מאחסן או שולף מידע – תהליכים של עיבוד מידע שמתרחשים באופן שונה אצל ילדים עם לקויות למידה. האם לקות למידה תעבור עם הזמן? הלקות לא "נעלמת" עם הגיל, מאחר שמקורה בתהליכים נוירולוגיים הקשורים לעיבוד מידע במוח. יחד עם זאת, ניתן ללמוד אסטרטגיות שמסייעות להתמודד עם הקושי, לשפר את התפקוד ולהפחית את ההשפעה של הלקות על הלמידה. תמיכה מתאימה יכולה לעשות הבדל עצום. האם זה תורשתי? כן, לעיתים. אם להורה או לאח יש לקות למידה, הסיכוי לילד עם קושי דומה גבוה יותר. מה אפשר לעשות? לפנות לאבחון פסיכו-דידקטי או פסיכולוגי לשתף פעולה עם צוות בית הספר לאפשר התאמות והקלות במבחנים לשלב הוראה מתקנת, טיפול רגשי או הדרכת הורים, בהתאם לצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים (כמו הקלדה) בית הספר של הילד שלי משתתף בתכנית "מלקות ללמידה" – האם בכל זאת כדאי לפנות לאבחון מורחב? תכניות כמו "מלקות ללמידה" נועדו לתמוך בתלמידים עם קשיים לימודיים, ולעיתים מספקות כלים מצוינים לתיווך, הוראה מותאמת (מתקנת) ותמיכה רגשית. עם זאת, חשוב לדעת שהתכניות אינן תחליף לאבחון פסיכולוגי או פסיכו-דידקטי מקיף. אבחון מקצועי מאפשר להבין לעומק את מקור הקושי, להבחין בין קשיים שונים (כגון לקות למידה, הפרעת קשב או קשיים רגשיים), ולהתאים לילד תכנית סיוע מדויקת וכוללת. לכן, גם אם בית הספר מספק תכנית תמיכה כללית, ייתכן שאבחון מקצועי יכול לתרום רבות להבנת הצרכים הייחודיים של ילדכם ולקדם מענה שלם ויעיל יותר. חשוב לזכור שהמטרה של האבחון אינה רק מיצוי זכויות אלא בראש ובראשונה יצירת הבנה והמשגה מעמיקה של הקושי שהילד מתמודד איתו – במיוחד כאשר מדובר בקושי שעשוי ללוות אותו לאורך חייו. ההבנה הזו היא הבסיס להתערבות מדויקת ויעילה באמת. רוצה לקרוא בהרחבה? לחצו כאן למידע מקצועי ומעמיק על קריטריוני האבחון, סוגי לקויות, אבחנה מבדלת וגישה תרבותית לאבחון >>

וידויה של מכונת קריאה / ויסלבה שימבורסקה אֲנִי, שֶׁמִסְפָּרִי שָׁלוֹש וְעוֹד אַרְבַּע חֶלְקֵי שֶׁבַע, נוֹדַעַת כְּבַעֲלַת יֶדַע בַּלְשָׁנִי מַקִּיף. כְּבָר עָלָה בְּיָדִי לְזַהוֹת אַלְפֵי לְשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם שֶׁעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם הִשְׁתַמְשׁוּ בָּהֶם בְּדִבְרֵי יְמֵיהֶם. כָּל מַה שֶׁהֶעֱלוּ עַל הַכְּתָב בְּסִימָנֵיהֶם, גַם אִם הוּא נִמְעָךְ וְנִכְתָּשׁ בִּשְׁכָבוֹת שֶׁל אֲסוֹנוֹת, אֲנִי מַעֲלָה וּמְשַׁחְזֶרֶת בְּצוּרָתוֹ הַמְּקוֹרִית. אֵין זוֹ הִתְרַבְרְבוּת — אֲנִי קוֹרֵאת אֲפִילוּ לַבָּה וּמְעַלְעֶלֶת בָּאֵפֶר. אֲנִי מְבָאֶרֶת עַל גַּבֵּי מָסָךְ כָּל דָּבָר שֶׁשְׁמו מוּזְכָּר, אֵימָתַי נוֹצָר, מִמָּה וּלְשֵׁם מַה. אַך בְּיָֹזְמָתִי בִּלְבַד אֲנִי קוֹרֵאת בְּעִיוּן קְצָת מִכְתָּבִים וּמְתַקֶנֶת אֶת שְׁגִיאוֹת הַכְּתִיב שֶׁנָפְלוּ בָּהֶם. אֲנִי מוֹדָה — מִלִים מְסוּיָמוֹת גוֹרְמוֹת לִי קוֹשִׁי. לְדוּגְמָה, אֶת הַמַּצָבִים הַקֲּרוּיִים "רְגָשׁוֹת" אֵין לְאֵל יָדִי, עַד כֹּה, לְהַסְבִּיר בִּמְדוּיָק. הוּא הַדִּין עִם "נֶפֶש", בִּטוּי מְשׁוּנֶה. לְפִי שָׁעָה קָבַעְתִי כִּי זָה מִן עֲרָפֶל שֶׁמַחֲזִיק, כִּבְיָכוֹל, מַעֲמָד יוֹתֵר מִיְצוּרִים בְּנֵי תְּמוּתָה. אֲבָל הַצָּרָה שֶׁאֵין לִי גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה הִיא עִם הַמִּלָּה "יֶשְׁנִי". זֶה נִרְאֶה כִּפְעִילוּת יוֹם־יוֹמִית שְׁכִיחָה, אֲבָל לֹא בְּצַוְתָּא, בִּזְמַן הוֹוֶה קָדוּם, עַל דֶּרֶךְ הַפּוֹעַל שֶׁלֹּא נִשְׁלָם, הַגַּם שֶׁהוּא נִשְׁלָם, כַּיָדוּעַ, מִזְּמָן. אַךְ כְּלוּם דַּי בָּזֶה לְשַׁמֵּשׁ כְּהַגְדָרָה? הַחִיבּוּרִים שֶׁלִּי נוֹהֲמִים וְהַבְּרָגִים חוֹרְקִים. הַכַּפְתּוֹר שֶׁלִּי אֶל הַמֶּרְכָּזִיָּה מַעֲלֶה עָשָׁן בִּמְקוֹם לְהָאִיר. אֲבַקֵּשׁ כְּפִי הַנִּרְאֶה עֶזְרַת אֲנָשִׁים אַחִים שֶׁל הֶחָבֵר שֶׁלִי, חֲצִי מִשְׁתֵי חֲמִישִׁיוֹת שֶׁל אֶפֶס. הוּא אָמְנָם מְטֹֹרָף יָדוּעַ, אֲבָל יֵשׁ לוֹ רַעֲיוֹנוֹת. מאמרים הסבר מפורט על תהליך האבחון מאמר קצר, המסביר על תהליך אבחון באופן מפורט ומקיף, תוך מניית והסבר מרכיבי האבחון. המאמר עוסק באבחונים באופן כללי, ובכך מהווה מבוא לאבחון באשר הוא. במה שונה אבחון פסיכו-דיאגנוסטי מטיפול פסיכולוגי? מאמר קצר, המפרט את ההבדלים העיקריים בין אבחון פסיכו-דיאגנוסטי וטיפול פסיכולוגי, ועומד על המורכבות הכרוכים באבחון פסיכו-דיאגנוסטי. אבחון לקויות למידה המאמר מסביר בפירוט רב מהן לקויות למידה, מהם סוגי לקויות הלמידה הקיימים, שכיחותן באוכלוסיה ועוד. המאמר גם מתייחס לגישות עיקריות ונפוצות באבחון לקויות למידה.

הדף בבנייה...

אבחון פסיכולוגי (פסיכו-דיאגנוסטי) להורים המועמדים לאימוץ אבחון פסיכולוגי (פסיכו-דיאגנוסטי) להורים מעומדים לאימוץ הינו שלב אחד מיני רבים בתוך התהליך הארוך שעוברים הורים או הורה יחיד המעוניינים לאמץ ילד.ה במדינת ישראל. מטרת האבחון היא לבדוק את כשירותו של ההורה לאמץ ילד.ה, ובכלל זאת התפקוד הרגשי, המשפחתי והזוגי, הפתיחות והיכולת להתמודדות עם משימות האימוץ. האבחון מסתיים בתשובה לשאלה האם ההורה המאובחן כשיר לאמץ ילד.ה, ואלו תנאים צריכים להתקיים על מנת שתהליך האימוץ יהיה מיטיב עבור הילד.ה והמשפחה אליה נכנס.ת. פרטים נוספים על תהליך האימוץ ניתן למצוא בקישור . מחשבות אישיות על אבחון להורים מאמצים את הממואר של נעמה סגל, "איך להיות אמא מאמצת ", קראתי בשקיקה, וכשסיימתי לא יכולתי שלא לחשוב כיצד הורים שמגיעים אליי לאבחוני אימוץ מרגישים במפגשי האבחון, וכיצד הם זוכרים אותם שנים לאחר מכן. אבחוני אימוץ הם אבחונים מסוג ייחודי. במרבית האבחונים הפסיכולוגיים, הגורם המניע הוא שאלה של המאובחן כלפי עצמו. בהתאם לכך, מטרת האבחון היא לתת לו ולמי שהפנה אותו (לרוב פסיכולוג או פסיכיאטר) תשובה מפורטת רחבה ועמוקה, שתסייע לו בתהליך ההתפתחות שלו כאדם. לעומת זאת, באבחוני אימוץ הפנייה לא נעשית ביוזמת ההורים עצמם, אלא הם מחויבים לכך כחלק מתהליך האימוץ הארוך והמפרך אותו הם עוברים. יתירה מכך, תוצר האבחון הינו המלצה לגבי המשך התהליך או עצירתו, אך כמקובל במקרים אלו הסיכום בכתב מועבר ישירות לעו"סית המלווה בשירות למען הילד. אני לא חושבת שהפנמתי או דמיינתי שסופו של תהליך האימוץ יביא איתו בהכרח אימוץ של ילדה או ילד שיהפכו אותי לאמא. גם לא כשחתמתי, קיפלתי, הכנסתי למעטפה ושילשלתי לתיבת הדואר את הטופס הראשון שעליו התבקשנו לחתום מטעם השירות למען הילד, שכותרתו "שאלון למועמדים לאימוץ". השאלון נפתח במילים שמגלות אהדה: "שמחנו לקבל את פנייתכם. אנו יודעים כי אין זה קל לבוא בשערנו, ועל כן נעשה כמיטב יכולתנו שהתהליך ייעשה בשיתוף פעולה מלא עמכם ותוך ניסיון כן ואמיתי להכיר אתכם ולהכין אתכם להורות מאמצת". בהמשך ארבעת עמודיו של הטופס נפרשו טבלאות המבקשות לפרט את המצב המשפחתי / הפלילי / הדתי / ההשכלתי / הסוציואקונומי של ההורים המיועדים לאמץ. "הורות מאמצת היא הורות הדורשת כישורים נוספים מהנדרשים מהורות ביולוגית. על כן יש צורך בתהליך של אבחון, הערכה והכנה", כך נכתב עוד בהקדמה לטופס. אולי לא אצטרך כישורים נוספים, חשבתי. בספרה נעמה מתארת, בין השאר, את הפער בין מסע החיים הארוך, הפתלתל ומלא הרגשות והתהפוכות, לבין התהליכים הביורוקרטיים המאפיינים את חוויית האימוץ. מתוך קריאת סיפורה של נעמה, התחלתי לחשוב על איך אפשר בכל זאת להפוך את תהליך האבחון לחלק ממסע החיים של ההורה המאמץ ולא כ נטע ביורוקרטי זר. יצרתי קשר עם נעמה וכתבתי לה שאני חושבת שהצעד הראשון שלי יהיה לכתוב את הדף הזה בדיוק, שיזמין הורים המועמדים לאימוץ באופן שאינו ביורוקרטי גרידא, תוך פנייה לסיבה הייחודית שמביאה אותם לאבחון. נעמה כתבה לי שהיא מתרגשת. פרופ' דנה אמיר, אם לילד מאומץ בעצמה, מספרת בהרצאתה הנ וגעת ללב, ששולבה יותר מאוחר כפרק בספר : מעולם לא חשבתי על אימוץ ילד כעל הכרעה חד-פעמית לכאן או לכאן. זה היה רגע בתוך תהליך ארוך של משא ומתן. איני מתכוונת למשא ומתן עם רשויות האימוץ, וגם לא למשא ומתן עם בני המשפחה האחרים שהיו קשורים בכך לטוב ולרע. אני מתכוונת למשא ומתן עם עצם האפשרות להתייחס למה שנראה כאקראיות מוחלטת – ילד שילדה אישה אחרת בתנאים שלעולם לא אדע במלואם, ושהסיבה היחידה שהפגישה ביני לבינו היא שמועד לידתו תאם פחות או יותר את מועד הגשת הבקשה לאמץ – כאל הכרח, כלומר כאל הכרעת גורל. נכון, האבחון הוא חובה, והכלים המרכיבים אותו מוכתבים על ידי משרד הרווחה, אך יחד עם זאת, האבחון הוא גם כלי מיוחד ומעמיק מאד, שמאפשר לאדם להכיר את עצמו טוב יותר, להבין דפוסים והתנהגויות ולהוביל להתפתחות משמעותית בחיים. כשאני עורכת אבחון אני רואה בו כלי טיפולי לכל דבר. במפגשי המשוב שערכתי בסיום של אבחוני האימוץ שערכתי, מעבר לתשובה האם המלצתי על אימוץ או לא, ניצלתי את מפגשי המשוב על מנת לחשוב יחד ע ם ההורים על האתגרים שהם צופים שיהיו בהורות המאמצת, ממה הם חוששים ולמה הם מקווים. לחשוב יחד איתם כיצד מתוך ההכרות המעמיק ה יותר עם עולמם הפנימי יוכלו להתמודד בצורה הטובה ביותר – היכן עלולים להיות מכשולים כתוצאה מקושי או טראומה מסוימת, איזה תכונות שלהם מהוות עוגנים ונקודות חוזק ואיזה ליווי מקצועי כדאי לקחת כדי שתהליך האימוץ יהיה מיטיב. אז איך נראה התהליך האבחוני אצלי? 1. בין אם את.ה מאמצ.ת באופן יחידני ובין אם אתם עוברים את המסע יחד, בשלב הראשון, אני עורכת מפגש הכרות, בו ארצה להכיר אותך, להבין ולשמוע על המסע שעברת עד לנקודה זו, בה החלטת לאמץ ילד או ילדה. ארצה גם להכיר את הרקע הכללי שלך – היכן גדלת, איזה הורות קיבלת, מהן החוזקות שלך ומהם תחומי ההתמודדות ועוד. 2. לאחר מכן, יתחיל האבחון עצמו, שבנוי ממפגשי העברת האבחון. מה מתרחש במפגשים: במהלך המפגשים אציג בפנייך מטלות שונות. לאורך כל המטלות אלווה אותך ואסביר לך את המטלות; כך שהמט לות אינן מדמות בחינה, אלא דומות יותר לבדיקה. אופי המטלות מגוון וכולל מטלות מובנות יותר ומובנות פחות. בין המטלות השונות נעשה הפסקות כפי הצורך – לשירותים, אכילה, שתיה וכדו'. אורך ומספר המפגשים: לרוב מפגשי האבחון עורכים בין שעתיים לשלוש שעות, כתלות בטווח הקשב שלך. סה"כ נערכים בין 2 ל-4 מפגשי אבחון (קיימת אפשרות למפגש אחד ארוך). בסופם של מפגשי האבחון עצמם נערך גם מפגש זוגי בו ארצה לשמוע על הקשר ביניכם, ועל האופן בו שניכם גם יחד מגויסים לתהליך האימוץ. 3. לאחר סיום מפגשי האבחון, אני מבצעת ניתוח ועיבוד המידע, ועוברת על החומרים יחד עם פסיכולוג קליני בכיר. כל המידע שהתקבל מהפגישה הראשונה, ומהביצוע במטלות השונות עובר עיבוד, ניתוח ואינטגרציה. בסיום עיבוד זה מופק סיכום, שמציג בצורה מפורטת את ממצאי האבחון, אשר בסופם ישנה המלצה האם הממצאים מאפשרים לי להמליץ על אימוץ. במידת הצורך הסיכום עשוי להעניק אבחנה, ובכל מקרה הסיכום מציין רשימת המלצות לליווי ומענים מקצועיים בתהליך האימוץ, במידת הצורך, באופן התואם את הממצאים. 4. לאחר מכן, ברשותה של העו"סית המלווה אתכם בתהליך האימוץ, את.ה מוזמנ.ת לפגישת משוב מקיפה, בה תקבל.י הסבר מפורט על ממצאי האבחון. ההסבר ייעשה בדיאלוג במהלכו נוכל לדבר לאלו ממצאים את.ה מתחבר.ת, כיצד ניתן לחבר את הממצאים לחיי היומיום, וכיצד ניתן להשתמש בהם כדי להפוך את תהליך האימוץ למיטיב עבורך, עבור משפחתך ועבור הילד.ה שתאמצו. 5. כשבוע לאחר קבלת המשוב, הדו"ח יישלח לעוס"ית המלווה בשירות למען הילד במייל כקו בץ PDF. קצת עליי שמי חנה ויסברג גולד, ואני פסיכולוגית קלינית מומחית, בעלת ניסיון רב באבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים ופסיכו-דידקטיים בילדים, נוער ומבוגר ים. פסיכולוג קליני הוא פסיכולוג שסיים את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית (הכוללים לימודים תיאורטיים והתנסות פרקטית), בעל רישיון ממשרד הבריאות, סיים התמחות שאורכה 4 שנים, ועבר בהצלחה את בחינת המומחיות לפסיכולוגים קלינים. במהלך הלימודים וההכשרה שלי התנסיתי בעבר ובהווה בעבודה במגוון מסגרות ציבוריות וקהילתיות, כמו גם בקליניקה הפרטית עם טווח גילאים רחב. עוד עליי ניתן לקרוא בעמוד קורות חיים .

התאוריות הפסיכואנליטיות הקלאסיות ניסו לאורך השנים לשער השערות מגוונות לגבי התפתחותה של הנפש בגילאי הינקות המוקדמים. תאוריות אלו תיארו תהליכים המתרחשים בנפש התינוק פנימה, ותהליכים המתרחשים בין התינוק לדמות המטפלת העיקרית שלו, לרוב האם. יחד עם זאת, אף אחד לא היה יכול לאשר את תקפותן של תאוריות אלו, בשל אי היכולת של תינוקות לספר לנו על מה הם חושבים ומה הם מרגישים. וכך, המחשבה על חייהם הנפשיים של תינוקות הפכה להיות לא רלוונטית. אי רלוונטיות זו הולידה במקרים מסוימים הנחות אשר השלכותיהן היו חמורות ביותר. כך לדוגמה, במלחמת העולם השנייה, תינוקות יתומים הועברו לבתי ילדים, בהם קיבלו מענה לכל צרכיהם הפיזיים: הם הואכלו, הושקו, חותלו וטופלו. עם זאת, תינוקות אלו לא קיבלו את היחס הרגשי שהיו מקבלים לו הוריהם היו בחיים: הם לא קיבלו מגע, לא הושמעו להם קולות בשפת התינוקות, ולא הייתה להם דמות מטפלת עיקרית אחת, אשר אהבה אותם וטיפלה בהם בקביעות. הפסיכואנליטיקאי רנה ספיץ, שערך תצפיות בבתי ילדים אלו, מצא כי רבים מהתינוקות הסתגרו בתוך עצמם, סיגלו לעצמם התנהגויות אוטיסטיות ופיתחו דיכאון. חלק גדול מהתינוקות מתו מבדידות, ואלו ששרדו סבלו מעיכובים התפתחותיים משמעותיים ביותר. ממצאי מחקריו היוו נקודת מפנה ביחסה של הפסיכולוגיה לגיל הינקות. בעשורים האחרונים חוקרים בתחומי הנוירוביולוגיה החלו לבחון את תהליכי ההתפתחות של המוח האנושי בתחילת החיים. מחקריהם גילו כי לסביבה בה התינוק גדל וליחסיו איתה יש השפעה מכרעת על התהליכים הביולוגיים שעובר מוחו של התינוק. במקביל, חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה החלו לבצע תצפיות מדויקות בתינוקות ואימהותיהן. המידע שנאסף בתצפיות נותח באמצעות כלים מדעיים אובייקטיביים וסטנדרטיים, והביא לתוצאות מדהימות: לתינוק דפוס התנהגות ייחודי משלו כבר מרגע לידתו, התינוק יודע על קיומה של אימו המובחנת מדמויות אחרות בחייו כבר מהיום הראשון ועוד. תוצאות אלו תמכו בחלק מהתאוריות הפסיכואנליטיות המסורתיות, והפריכו תאוריות אחרות. כך או כך, הן פתחו בפני עולם בריאות הנפש תחום חדש לחלוטין: בריאות נפשו של התינוק. דניאל שטרן, שהיה אחד מהכותבים הבולטים אודות עולמם האישי והבינאישי של תינוקות, כתב כי "המהפכה הזו התחוללה, בחלקה, בזכות העובדה שלמדנו לשאול את התינוקות שאלות עליהן הם מסוגלים להשיב". כוונתו הייתה כי התנהגותו של התינוק אינה רנדומלית ואינה חסרת משמעות, וכי במידה ונעקוב אחרי הפניית הראש שלו, כיוון המבט שלו, תנועות ידיו ורגליו, הצורך שלו במציצת אגרופו ועוד, נוכל למצוא דפוס בעל משמעות, אשר יגלה לנו מה מתרחש בתוך נפשו פנימה. כיום מוסכם וברור כי התינוק מטמיע את כל החוויות אותן הוא חווה עוד מבטן אימו, וקל וחומר מרגע צאתו לאוויר העולם. כך, חוויות אלו הופכות להיות בהדרגה חלק ממי שהוא. לכן, התנהגויות חריגות אותן מראה התינוק הן ביטוי למצוקה, אותה הוא חווה בעולמו הפנימי, ומצוקה תמיד מלווה בכאב. כן, גם תינוקות חווים כאב נפשי, כמו גם קשת רחבה של רגשות מובחנים זה מזה. כך לדוגמה כבר בגיל חודשיים התינוק מסוגל להביע עניין, שביעות רצון ומצוקה. בתהליך הטיפול הפסיכולוגי בתינוקות, התינוק הוא אמנם המטופל המופנה, אך העבודה הטיפולית נעשית תמיד בתוך הקשר הורה-תינוק. הפסיכואנליטיקאי הבריטי, דונלד וויניקוט, אמר "אין כזה דבר תינוק בלי אמא", והוא צדק. העולם הפנימי של ההורה משתקף בעולם הפנימי של התינוק. האופן שבו ההורה מפרש את האיתותים של התינוק ומתקשר איתו משפיע על ההתפתחות של התינוק. במקרים בהם ההורה לא מודע לצדדים השליליים של השתקפויות אלו, התינוק עלול לפתח מצוקה. למעשה כבר בגיל שנה ניתן לסווג את הדפוס שילווה את התינוק במערכות יחסים שלו עם אחרים וביחסו לעצמו. דפוס זה נוצר מתוך ההתנסויות החוזרות והנשנות של התינוק עם הוריו והמסרים שהם מעבירים לו לגבי העולם ולגבי עצמו, המתגבשים לכדי דפוס שמאפיין את חייו הנפשיים. עם זאת, גיל הינקות הוא גם תקופה של התפתחות מואצת, וככזו, תקופה זו מאופיינת בשינויים רבים וגמישות גדולה של המוח והנפש. לכן, במקרים של פנייה לטיפול עם תינוק המגלה תסמינים חריגים של מצוקה רגשית, הסיכויים לשינוי ושיפור הם גבוהים ביותר. לעיתים, גם אם התינוק נולד עם נתונים שעלולים להתוות אותו למסלול התפתחות בעל סיכון, הטיפול בגיל הינקות מאפשר ליצור מסלולים עוקפים במוח של התינוק, שמקטינים את עוצמת הפגיעה האפשרית. מקורות קרן, מ', הופ, ד', & טיאנו, ס'. (2013). זה לא יעבור עם הזמן? בריאות הנפש בשלוש השנים הראשונות לחיים. תל אביב: מודן הוצאה לאור. שטרן, ד'. (1990). יומנו של תינוק: התחושות, המראות והחוויות של תינוקכם . תל אביב: מודן הוצאה לאור. במידה והיינו שואלים שאלה זו לפני חמישים שנה התשובה שהיינו מקבלים בקצרה היא - 'לא'. ובאריכות: התפיסה הרווחת בעבר הייתה כי התינוק הוא יצור תלותי, אשר אין לו קיום עצמאי, לא פיזית וגם לא נפשית, והוא לא מרגיש או מבין שום דבר. הורים שהיו מתלוננים על התנהגויות חריגות של התינוק שלהם, דוגמת בכי בלתי פוסק, קשיי שינה, הימנעות מאכילה וכדומה, היו נענים על ידי המומחים כי כל זה יעבור ככל שהתינוק יגדל ויתגבש ליצור תבוני עצמאי. טיפול פסיכולוגי לתינוקות - יש דבר כזה? תאריך: 8.2.19