אבחון פסיכולוגי (פסיכו-דיאגנוסטי) להורים מעומדים לאימוץ הינו שלב אחד מיני רבים בתוך התהליך הארוך שעוברים הורים או הורה יחיד המעוניינים לאמץ ילד.ה במדינת ישראל.

מטרת האבחון היא לבדוק את כשירותו של ההורה לאמץ ילד.ה, ובכלל זאת התפקוד הרגשי, המשפחתי והזוגי, הפתיחות והיכולת להתמודדות עם משימות האימוץ.

האבחון מסתיים בתשובה לשאלה האם ההורה המאובחן כשיר לאמץ ילד.ה, ואלו תנאים צריכים להתקיים על מנת שתהליך האימוץ יהיה מיטיב עבור הילד.ה והמשפחה אליה נכנס.ת.

​

פרטים נוספים על תהליך האימוץ ניתן למצוא בקישור. 

​

מחשבות אישיות על אבחון להורים מאמצים

​

את הממואר של נעמה סגל, "איך להיות אמא מאמצת", קראתי בשקיקה, וכשסיימתי לא יכולתי שלא לחשוב כיצד הורים שמגיעים אליי לאבחוני אימוץ מרגישים במפגשי האבחון, וכיצד הם זוכרים אותם שנים לאחר מכן.

 

אבחוני אימוץ הם אבחונים מסוג ייחודי. במרבית האבחונים הפסיכולוגיים, הגורם המניע הוא שאלה של המאובחן כלפי עצמו. בהתאם לכך, מטרת האבחון היא לתת לו ולמי שהפנה אותו (לרוב פסיכולוג או פסיכיאטר) תשובה מפורטת רחבה ועמוקה, שתסייע לו בתהליך ההתפתחות שלו כאדם. לעומת זאת, באבחוני אימוץ הפנייה לא נעשית ביוזמת ההורים עצמם, אלא הם מחויבים לכך כחלק מתהליך האימוץ הארוך והמפרך אותו הם עוברים. יתירה מכך, תוצר האבחון הינו המלצה לגבי המשך התהליך או עצירתו, אך כמקובל במקרים אלו הסיכום בכתב מועבר ישירות לעו"סית המלווה בשירות למען הילד.

​

אני לא חושבת שהפנמתי או דמיינתי שסופו של תהליך האימוץ יביא איתו בהכרח אימוץ של ילדה או ילד שיהפכו אותי לאמא. גם לא כשחתמתי, קיפלתי, הכנסתי למעטפה ושילשלתי לתיבת הדואר את הטופס הראשון שעליו התבקשנו לחתום מטעם השירות למען הילד, שכותרתו "שאלון למועמדים לאימוץ".

השאלון נפתח במילים שמגלות אהדה:

"שמחנו לקבל את פנייתכם. אנו יודעים כי אין זה קל לבוא בשערנו, ועל כן נעשה כמיטב יכולתנו שהתהליך ייעשה בשיתוף פעולה מלא עמכם ותוך ניסיון כן ואמיתי להכיר אתכם ולהכין אתכם להורות מאמצת".

בהמשך ארבעת עמודיו של הטופס נפרשו טבלאות המבקשות לפרט את המצב המשפחתי / הפלילי / הדתי / ההשכלתי / הסוציואקונומי של ההורים המיועדים לאמץ.

"הורות מאמצת היא הורות הדורשת כישורים נוספים מהנדרשים מהורות ביולוגית. על כן יש צורך בתהליך של אבחון, הערכה והכנה", כך נכתב עוד בהקדמה לטופס. אולי לא אצטרך כישורים נוספים, חשבתי.

​

בספרה נעמה מתארת, בין השאר, את הפער בין מסע החיים הארוך, הפתלתל ומלא הרגשות והתהפוכות, לבין התהליכים הביורוקרטיים המאפיינים את חוויית האימוץ.

​

מתוך קריאת סיפורה של נעמה, התחלתי לחשוב על איך אפשר בכל זאת להפוך את תהליך האבחון לחלק ממסע החיים של ההורה המאמץ ולא כנטע ביורוקרטי זר. יצרתי קשר עם נעמה וכתבתי לה שאני חושבת שהצעד הראשון שלי יהיה לכתוב את הדף הזה בדיוק, שיזמין הורים המועמדים לאימוץ באופן שאינו ביורוקרטי גרידא, תוך פנייה לסיבה הייחודית שמביאה אותם לאבחון. נעמה כתבה לי שהיא מתרגשת.

​

פרופ' דנה אמיר, אם לילד מאומץ בעצמה, מספרת בהרצאתה הנוגעת ללב, ששולבה יותר מאוחר כפרק בספר:

​

מעולם לא חשבתי על אימוץ ילד כעל הכרעה חד-פעמית לכאן או לכאן. זה היה רגע בתוך תהליך ארוך של משא ומתן. איני מתכוונת למשא ומתן עם רשויות האימוץ, וגם לא למשא ומתן עם בני המשפחה האחרים שהיו קשורים בכך לטוב ולרע. אני מתכוונת למשא ומתן עם עצם האפשרות להתייחס למה שנראה כאקראיות מוחלטת – ילד שילדה אישה אחרת בתנאים שלעולם לא אדע במלואם, ושהסיבה היחידה שהפגישה ביני לבינו היא שמועד לידתו תאם פחות או יותר את מועד הגשת הבקשה לאמץ – כאל הכרח, כלומר כאל הכרעת גורל.

נכון, האבחון הוא חובה, והכלים המרכיבים אותו מוכתבים על ידי משרד הרווחה,  אך יחד עם זאת, האבחון הוא גם כלי מיוחד ומעמיק מאד, שמאפשר לאדם להכיר את עצמו טוב יותר, להבין דפוסים והתנהגויות ולהוביל להתפתחות משמעותית בחיים. כשאני עורכת אבחון אני רואה בו כלי טיפולי לכל דבר.

​

במפגשי המשוב שערכתי בסיום של אבחוני האימוץ שערכתי, מעבר לתשובה האם המלצתי על אימוץ או לא, ניצלתי את מפגשי המשוב על מנת לחשוב יחד עם ההורים על האתגרים שהם צופים שיהיו בהורות המאמצת, ממה הם חוששים ולמה הם מקווים. לחשוב יחד איתם כיצד מתוך ההכרות המעמיקה יותר עם עולמם הפנימי יוכלו להתמודד בצורה הטובה ביותר – היכן עלולים להיות מכשולים כתוצאה מקושי או טראומה מסוימת, איזה תכונות שלהם מהוות עוגנים ונקודות חוזק ואיזה ליווי מקצועי כדאי לקחת כדי שתהליך האימוץ יהיה מיטיב.

​

אז איך נראה התהליך האבחוני אצלי?

​

1. בין אם את.ה מאמצ.ת באופן יחידני ובין אם אתם עוברים את המסע יחד, בשלב הראשון, אני עורכת מפגש הכרות, בו ארצה להכיר אותך, להבין ולשמוע על המסע שעברת עד לנקודה זו, בה החלטת לאמץ ילד או ילדה. ארצה גם להכיר את הרקע הכללי שלך – היכן גדלת, איזה הורות קיבלת, מהן החוזקות שלך ומהם תחומי ההתמודדות ועוד.

​

2. לאחר מכן, יתחיל האבחון עצמו, שבנוי ממפגשי העברת האבחון.

מה מתרחש במפגשים: במהלך המפגשים אציג בפנייך מטלות שונות. לאורך כל המטלות אלווה אותך ואסביר לך את המטלות; כך שהמטלות אינן מדמות בחינה, אלא דומות יותר לבדיקה. אופי המטלות מגוון וכולל מטלות מובנות יותר ומובנות פחות. 

בין המטלות השונות נעשה הפסקות כפי הצורך – לשירותים, אכילה, שתיה וכדו'.

אורך ומספר המפגשים: לרוב מפגשי האבחון עורכים בין שעתיים לשלוש שעות, כתלות בטווח הקשב שלך. סה"כ נערכים בין 2 ל-4 מפגשי אבחון (קיימת אפשרות למפגש אחד ארוך). בסופם של מפגשי האבחון עצמם נערך גם מפגש זוגי בו ארצה לשמוע על הקשר ביניכם, ועל האופן בו שניכם גם יחד מגויסים לתהליך האימוץ.

​

3. לאחר סיום מפגשי האבחון, אני מבצעת ניתוח ועיבוד המידע, ועוברת על החומרים יחד עם פסיכולוג קליני בכיר. כל המידע שהתקבל מהפגישה הראשונה, ומהביצוע במטלות השונות עובר עיבוד, ניתוח ואינטגרציה. בסיום עיבוד זה מופק סיכום, שמציג בצורה מפורטת את ממצאי האבחון, אשר בסופם ישנה המלצה האם הממצאים מאפשרים לי להמליץ על אימוץ. במידת הצורך הסיכום עשוי להעניק אבחנה, ובכל מקרה הסיכום מציין רשימת המלצות לליווי ומענים מקצועיים בתהליך האימוץ, במידת הצורך, באופן התואם את הממצאים.

​

4. לאחר מכן, ברשותה של העו"סית המלווה אתכם בתהליך האימוץ, את.ה מוזמנ.ת לפגישת משוב מקיפה, בה תקבל.י הסבר מפורט על ממצאי האבחון. ההסבר ייעשה בדיאלוג במהלכו נוכל לדבר לאלו ממצאים את.ה מתחבר.ת, כיצד ניתן לחבר את הממצאים לחיי היומיום, וכיצד ניתן להשתמש בהם כדי להפוך את תהליך האימוץ למיטיב עבורך, עבור משפחתך ועבור הילד.ה שתאמצו.

​

5. כשבוע לאחר קבלת המשוב, הדו"ח יישלח לעוס"ית המלווה בשירות למען הילד במייל כקובץ PDF.

​

קצת עליי

שמי חנה ויסברג גולד, ואני פסיכולוגית בוגרת התמחות קלינית, בעלת ניסיון רב באבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים ופסיכו-דידקטיים בילדים, נוער ומבוגרים. פסיכולוג בוגר התמחות קלינית הוא פסיכולוג שסיים את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית (הכוללים לימודים תיאורטיים והתנסות פרקטית), בעל רישיון ממשרד הבריאות, ובוגר התמחות שאורכה 4 שנים. במהלך הלימודים וההכשרה שלי התנסיתי בעבר ובהווה בעבודה במגוון מסגרות ציבוריות וקהילתיות, כמו גם בקליניקה הפרטית עם טווח גילאים רחב. עוד עליי ניתן לקרוא בעמוד קורות חיים.