חנה ויסברג גולד

טיפול פסיכולוגי הוא תהליך מתמשך, שנבנה לאורך זמן ובקצב האישי של המטופל או המטופלת. אבחון פסיכולוגי, לעומתו, הוא תהליך קצר וממוקד – לרוב בן כמה פגישות – שבסופו יש סיכום של התובנות וההמלצות להמשך הדרך.

​

האבחון כולל שאלות, מטלות, ולעיתים גם עיסוק בתכנים אישיים, בזמן קצר יחסית – וזה עלול להיות מתיש או מציף עבור חלק מהאנשים. לכן אני מקפידה ללוות את התהליך כולו באווירה נעימה, עם רגישות לקצב ולסגנון של כל אחד ואחת. חשוב לי שהפגישה האחרונה תשאיר תחושת איסוף, בהירות וסגירה – ולא של פירוק.

ובמקרים הרלוונטיים, חלק מהעבודה שלי כולל גם שיתוף פעולה עם גורמים נוספים בסביבה של הנבדק או הנבדקת – כמו מטפל (פסיכולוג או פסיכיאטר שהפנו לאבחון), אנשי חינוך או צוותים רפואיים. החיבורים האלה עוזרים להפוך את המסקנות של האבחון לרלוונטיות, מיושמות ומועילות יותר בחיים עצמם. אבחון טוב הוא לא רק להבין – אלא גם לעזור להניע שינוי.

​

ולמרות שמטרת האבחון אינה טיפול – הוא יכול בהחלט להיות רגע טיפולי בפני עצמו. לפעמים עצם זה שמישהי מקשיבה לך לעומק, מנסה להבין אותך בלי שיפוטיות, מתבוננת בקשיים שלך דרך עדשה מקצועית אבל גם אנושית – כבר מרגיע ומרפא. עבור אנשים מסוימים, הפידבק שהם מקבלים באבחון הוא הפעם הראשונה שבה מישהו מצליח לנסח במילים את מה שהם מרגישים כבר מזמן, אבל לא ידעו להסביר. זה רגע שיכול להשפיע עמוקות.

​

אז למה לעבור אבחון?

לפעמים גם טיפול טוב נתקע, כי חסרה הבנה מדויקת יותר של הקושי. אבחון יכול לשפוך אור, לדייק את ההתמודדות ולעזור לבחור את הדרך הנכונה להמשך.

אצל ילדים ומתבגרים – אבחון מדויק יכול למנוע עיכובים, ולהחזיר את הילד או הילדה למסלול התפתחותי תקין.

​

בסוף התהליך עולה לעיתים אבחנה – סוג של שם למצב הקיים. עבור חלק מהאנשים, זה מביא הקלה: פתאום יש הסבר. אבל אבחנה עלולה גם להרגיש מקבעת, ולכן חשוב להשתמש בה בזהירות – ככלי שפותח ולא סוגר, שמסייע אבל לא מגדיר את כל מי שהאדם הוא.

​

אם אתם מתלבטים אם אבחון פסיכולוגי מתאים לכם או לילדכם – אני כאן, ואשמח לחשוב יחד ולתת מקום לשאלות, לחששות וגם לתקווה.