אבחון פסיכו-דידקטי

 

תאריך: 14.7.20

מתי אפשר לאבחן?

ניתן לאבחן לקות למידה רק אחרי שהילד/ה התחילו ללמוד במערכת החינוך הפורמלית. יחד עם זאת, לקות למידה יכולה להיות מאובחנת בכל נקודה בזמן לאחר סיום הלימודים, ובלבד שיש עדות לכך שהיו קשיים לימודיים משמעותיים בגילאי בית הספר. בגלל שלקות למידה נמשכת לתוך הבגרות ואינה חולפת עם ההתבגרות, לרוב אין צורך באבחון מחודש, אלא אם כן קיימת סיבה טובה לחשוב כי התרחשו שיפור או הידרדרות בקשיים הלימודים או בשל דרישות פורמליות חיצוניות, דוגמת הנהוג בישראל.

לכמה זמן האבחון תקף?

בגיל בית ספר האבחון תקף לחמש שנים. בחטיבת הביניים האבחון תקף עד גיל 25, על מנת לשמור על ההתאמות והזכויות במקרה של השלמת בגרויות מאוחרת.

למה עדיף לערוך אבחון פסיכו-דידקטי אצל פסיכולוגית בעלת הכשרה קלינית?

לקות למידה מופיעה לעיתים קרובות יחד עם הפרעות נוירו-התפתחותיות (דוגמת ADHD, הפרעות תקשורת, הפרעת קואורדינציה התפתחותית, הפרעות הספקטרום האוטיסטי) ונפשיות אחרות (דוגמת הפרעות חרדה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית). במקרים כאלו, בהם לקות למידה מופיעה עם הפרעות נוספות, מתעורר קושי לאבחן את הפרעת הלמידה הספציפית, זאת כיוון שחלק גדול מההפרעות הנוירו-התפתחותיות והנפשיות המוזכרות עשויות להשפיע גם על תפקודי הלמידה; כך שקשה מאד לקבוע האם הקושי הלימודי נובע מהפרעת למידה ספציפית או מקושי נפשי או התפתחותי. במקרים כאלו הפסיכולוגית המאבחנת נדרשת לעשות אבחנה מבדלת ולזהות האם הקשיים הלימודיים נובעים מהפרעת למידה ספציפית או הינם תוצאה של הפרעה נוירו-התפתחותית או נפשית. לשם עריכת אבחנה זו נדרשים ידע וניסיון רבים הן בתחום לקויות הלמידה והן בתחום הפסיכולוגי וההתפתחותי. זאת ועוד, מבחן הרורשך, המבחן העיקרי והמעמיק ביותר של תפקודים נפשיים ורגשיים מועבר אך ורק על ידי פסיכולוגיות קליניות.

  

איך זה נראה בפועל?

  • לפני המפגש עם הילד/ה נערך מפגש עם ההורים, בו נעשה בירור מקיף לגבי סיבת הפנייה לאבחון. במפגש הזה ההורים גם מתבקשים לספר על הילד/ה באופן כללי, על תפקודו/ה הנוכחי בתחום הרגשי, החברתי והלימודי וכן על התפתחותו/ה בשנים שקדמו לאבחון. לעיתים קרובות, יינתנו במפגש זה שאלונים להורים ולמורה.

  • המפגשים הבאים הינם עם הילד/ה. ההורה לא נוכח במפגשים, ומתבקש לחכות בחדר ההמתנה. הסיבה לכך היא כי מטרת האבחון היא לבחון את תפקודיו/ה של הילד/ה בצורה דומה ככל שאפשר לסיטואציות עימן הוא/היא מתמודד/ת בשגרת היום-יום בבית הספר, בהן ההורה אינו מלווה אותו/ה. נוכחות ההורה לעיתים קרובות עלולה להטות את ממצאי האבחון לשלילה או לחיוב, וכך לפגוע במהימנות של התוצאות. בכל מקרה, תמיד נעשה מאמץ גדול ליצור קשר נעים עם הילד/ה ולגרום לו/ה להרגיש בנוח בחדר. כך, בין המטלות השונות נעשות הפסקות למשחק, אכילה ושתיה, לפי הצורך של הילד/ה.

  • לרוב מפגשי האבחון עורכים בין שעתיים לשלוש שעות, כתלות בגיל ובטווח הקשב של הילד/ה. סה"כ נערכים בין 2 ל-4 מפגשי אבחון, כתלות בגיל ובטווח הקשב של הילד/ה.

  • במהלך המפגשים הילד/ה מתבקש/ת לעשות מטלות שונות. לאורך כל המטלות הפסיכולוגית המאבחנת מלווה את הילד/ה ומתווך/ת את המטלות; כך שהמטלות אינן מדמות בחינה, אלא יותר דומות לבדיקה. דוגמה למטלות: הילד/ה מתבקש/ת לסדר קוביות בהתאם לציור מסוים, הילד/ה מתבקש/ת לקרוא טקסט בקול, הילד/ה מתבקש/ת לחזור על ספרות ומילים שמושמעות לו/ה, הילד/ה מתבקש/ת להתבונן על תמונה ולהמציא עבורה סיפור, הילד/ה מתבקש/ת לפתור בעיות מילוליות בחשבון ועוד.

  • לאחר סיום המפגשים עם הילד/ה הפסיכולוגית מעבדת את כל המידע שהתקבל מהפגישה עם ההורים, מהשאלונים, מהפגישה עם הילד/ה וכמובן מביצועיו/ה של הילד/ה במטלות השונות. בסיום עיבוד זה מופק דו"ח. במידת הצורך הדו"ח עשוי להעניק אבחנה לילד/ה, ובכל מקרה הדו"ח מציין רשימת המלצות מפורטת להורים ולמערכת החינוך, על מנת לסייע להם להטמיע את ממצאי הדו"ח בצורה יעילה ומתאימה.

  • ההורים מוזמנים לפגישת משוב, בה הם מקבלים הסבר מפורט על הכתוב בדו"ח, מקבלים את הדו"ח עצמו וכמובן יכולים לשאול לגביו שאלות. בקרב ילדים מגילאי 10 ומעלה בערך, בכפוף לשיקול דעתם של הפסיכולוגית וההורים, גם הילד/ה מקבל/ת משוב מקוצר של ממצאי האבחון שלו/ה.

 

 

 

מקורות

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5®). American Psychiatric Pub.

Flanagan, D. P., & Alfonso, V. C. (2011). Essentials of specific learning disability identification. John Wiley & Sons Inc.

Nelson, J. M., & Harwood, H. (2011). Learning disabilities and anxiety: A meta-analysis. Journal of learning disabilities, 44(1), 3-17.

Pencil and notepad

מה המטרה של אבחון פסיכו-דידקטי?

אבחון פסיכו-דידקטי הוא אבחון שמטרתו לבחון האם קיימת לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז. האבחון ממפה באופן מאד מקיף תפקודים רגשיים, פסיכולוגיים, דידקטיים, קשביים וקוגניטיביים שונים, על מנת לאתר את קיומם של קשיים לימודיים, להבין היטב מה המקור לקשיים אלו ולהציע את תכנית הטיפול המתאימה ביותר.