הסבר מפורט על תהליך האבחון

תאריך: 15.7.20

כל אבחון הוא תהליך של הערכה, המוגבל בזמן, שמתבסס על איסוף מידע במסגרת מערכת יחסים מקצועית של הפסיכולוגית המאבחנת והנבדק/ת. מטרתו של איסוף המידע היא לספק את התיאור ו/או ההסבר האובייקטיביים ביותר והכמה שפחות מוטים לגבי התפקוד של הנבדק/ת בתחום האבחוני הרלוונטי (רגשי, דידקטי, קשבי ועוד).

כלומר:

  1. תהליך האבחון מתבסס בהכרח על הניסיון הקליני של הפסיכולוגית. כך, סוג המידע המתקבל, האופן בו המידע הזה מעובד ומפורש מסתמך על שיקול הדעת הקליני של הפסיכולוגית.

  2. תהליך האבחון כולל איסוף מידע מכוון, במטרה לעשות במידע הזה שימוש לגבי הבנה עמוקה ומדויקת יותר של התפקוד של הנבדק/ת בתחום האבחוני הרלוונטי. בעזרת המידע, הפסיכולוגית מנסה לענות על השאלות: איך ולמה הנבדק/ת מתפקד/ת באופן מסוים?

  3. בגלל ההבנה שעלולות להיות הטיות בשיקול הדעת הקליני של הפסיכולוגית המאבחנת, נעשה שימוש במגוון כלים; זאת על מנת להקטין את ההטיה הזאת, ולספק תמונה כמה שיותר אובייקטיבית. דוגמאות לכלים: ראיון, תצפית התנהגותית, מדדים סטנדרטיים, מדדים השלכתיים ועוד.

  4. מה שמיוחד בתהליך האבחוני הוא שאף כלי כשלעצמו אינו יכול לספק מידע מדויק לגבי הנבדק, אלא אך ורק השילוב של המידע המתקבל מכל הכלים גם יחד.

  5. האבחון לא מתרחש בוואקום, ולא נכפה על נבדק/ת פסיבי/ת (להוציא מקרים נדירים יותר בהם יש צו בית משפט). אלא האבחון מתבסס על מערכת היחסים המקצועית בין הנבדק/ת לפסיכולוגית המאבחנת, מערכת יחסים זו משפיעה על האופן בו הנבדק/ת מגויס/ת לתהליך, ומשתתפ/ת בו.

  6. חשוב לזכור שהאבחון הוא תהליך מקצועי שמתבסס על זמן ומשאבים מוגבלים, גם מה שהאבחון מסוגל לספר על הנבדק/ת הוא מוגבל. בשל כך אבחון אינו מענה לכל שאלה, ויש להשתמש בו מתוך שיקול דעת.

  7. האבחון אינו מהווה מטרה כשלעצמו, ואינו מסתכם באבחנה, מסקנות והמלצות. האבחון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך של טיפול. יש אף הטוענים שלמעשה התהליך הטיפולי הוא אבחון בלתי פוסק ומתעדכן של המטופל/ת.

 

מקורות

Friedman, H. L., & MacDonald, D. A. (2006). Humanistic testing and assessment. Journal of Humanistic Psychology, 46(4), 510-529.