הדרכות אישיות וקבוצתיות בדיאגנוסטיקה למתמחות.ים הניגשים.ות לבחינה החלק הדיאגנוסטי בבחינת המומחיות יכול להיות מאתגר, גם למתמחות.ים עם ניסיון קליני עשיר. הרבה פעמים התחושה היא שמצד אחד יש ידע, ומצד שני, קשה לחבר בין הציינונים, הממצאים מהמבחנים השונים לתמונה אבחונית אינטגרטיבית וברורה. את ההדרכות והסימולציות בניתי כדי לענות בדיוק על הפער הזה: לעזור לכם.ן לעשות את האינטגרציה, לחדד את הכתיבה, ולהרגיש בטוחים ונינוחים יותר מול המקרה ומעמד הבחינה. לצד העבודה על המקרים עצמם, אני משלבת גם ידע מחקרי וקליני עדכני מצטבר מכתבי עת, כנסים וסדנאות בארץ ובעולם בתחום הערכת האישיות לגבי מצבים נפשיים ואבחנות שונות, כדי לדייק את ההבנה ואת הכתיבה האבחונית. בדף זה תוכלו למצוא שלושה סוגי ליווי (ראו מטה): הדרכה אישית, קבוצתית וסימולציות לקראת הבחינה עצמה. בכך אחד מהפורמטים הדגש הוא אותו דגש: למידה מדויקת לבחינה בצורה מעשית, שמבוססת קרוב למקרים ולצרכים שלכם.ן וספציפית לאזורים שבהם אתם.ן מרגישים.ות צורך בחיזוק. הדרכה אישית בדיאגנוסטיקה לקראת בחינת המומחיות אני מציעה ליווי אישי וממוקד בדיאגנוסטיקה למתמחים.ות לקראת בחינת המומחיות: דרכי ההעברה והבנת ההופעה וההתנהגות, ניתוח טסטים, קידוד רורשך, קריאת פלטים, אבחנה מבדלת, המשגה, דיוק של כתיבת הדו"ח ובעיקר ההבנה של המקרה - כדי להגיע לבחינה עם תחושת בהירות וביטחון. ההדרכה יכולה להיערך בזום או פרונטלית. המטרה שלי היא להצטרף לדרך המקצועית שלך, בנקודות שבהן את.ה זקוק.ה לליווי, ולאפשר לך לבחור איך להיעזר: ליווי רציף ומתמשך, או מפגשים ממוקדים סביב שאלות, מקרים או התלבטויות ספציפיות. לפרטים ותיאום: 052-7282439, כתבו לי בוואטספ ונתאם שיחת טלפון. קבוצת הדרכה בדיאגנוסטיקה לקראת בחינת המומחיות בקבוצה נעבוד על המקרים של המשתתפות והמשתתפים, ובכל מפגש נקדיש את הזמן לאחד המקרים. הקבוצה, המונה שמונה משתתפים, מהווה הזדמנות ללמידה והעמקה באבחון שאיתו את.ה ניגשים לבחינה, וכן העמקה ולמידה מאבחונים של חברי הקבוצה, תוך הרחבה של נושאים חשובים לבחינה. איך זה נראה? בהרשמה כל משתתפ.ת נרשם.ת למפגש אחד על פי הנושא לבחירתו.ה (מפורטת מטה). לפני כל מפגש אני עוברת על האבחון שנעבוד עליו, וממקמת אותו סביב הנושא המרכזי של המפגש (אליו המתמחה נרשם.ה). במפגש עצמו אני נותנת מסגרת תיאורטית מכוונת, ולאחר מכן אנחנו לומדות.ים יחד כקבוצה מתוך המקרה. רשימת הנושאים (ניתן לשנות להתאמה מרבית לקבוצה הספציפית המתגבשת): בנדר וציורים בחיבור למבחנים האחרים ווקסלר ותמונת התפקוד הרגשי והקוגניטיבי המשתקפת ממנו סוגיות בציינון רורשך וקריאת ה-Sequence בהקשר לממצאים קריאת הפלט של הרורשך ואינטגרציה עם המבחנים האחרים TAT לפי SCORS והאינטגרציה לתוך הממצאים מיפוי ממצאים לפי אבחנה פנמנולוגית מיפוי ממצאים לפי אבחנה מבנית איך כותבים דיון והמלצות 🕓מתי: ההדרכה הקבוצתית תתקיים בימי שישי החל מ-23.1.26 12:30-14:00. מספר המפגשים ייקבע בהתאם לצרכי הקבוצה. 👥 מספר משתתפים: עד 8 מתמחות.ים. עלות: 220 ש"ח למפגש הדרכה בן שעה וחצי. לפרטים והרשמה: 052-7282439, כתבו לי בוואטספ ונתאם שיחת טלפון. סימולציה בדיאגנוסטיקה לקראת הבחינה סימולציה היא הזדמנות לתרגל את מעמד הבחינה כמה שיותר "אמיתי", אבל בתוך מרחב בטוח, מכיל ומכוון למידה. המפגש נמשך שעה וארבעים דקות, ומורכב משני חלקים: כ־60 דקות של סימולציה מלאה. כ־40 דקות של משוב מעמיק, במהלכו נעבור ביחד על הסימולציה, נדון בנקודות החוזק, נזהה נקודות לשיפור, ונחשוב יחד על דרכים לדיוק ההבנה והלמידה בזמן הנותר עד הבחינה. המטרה בסימולציה היא להתבונן על המקרה מנקודת מבט אובייקטיבית, למפות את מוקדי האתגר שהוא עשוי להציב במעמד הבחינה, ולהגיע אל הבחינה כמה שפחות מופתעים ויותר מוכנים. לפני הסימולציה אני עוברת על המקרה ועל כל החומרים הרלוונטיים, ומכינה סימולציה מותאמת אישית למקרה. 🕓 מתי: הסימולציות יתחילו החל מ-15.3.26 ויתקיימו בימי ראשון 12:30-14:10. מומלץ להירשם מראש. עלות: 1,260 ש"ח (לפי תעריף של 420 ש"ח לשעה: שעת הכנת הסימולציה + שעתיים לסימולציה). לפרטים והרשמה: 052-7282439, כתבו לי בוואטספ ונתאם שיחת טלפון.

הוראה והדרכה בדיאגנוסטיקה Section Title דיאגנוסטיקה הוא תחום שאני מאוד אוהבת ומלווה אותי לאורך כל הדרך המקצועית שלי – באבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים ופסיכו-דידקטיים לילדים, מתבגרים ומבוגרים, ובמגוון הקשרים קליניים ואבחוניים בקליניקה הפרטית. אני מקפידה להישאר מעודכנת ולחיות את הידע דרך כנסים, סדנאות, והרצאות בארץ ובחו"ל. בין היתר הרצאתי בכנס ה־100 לרורשך בז’נבה, והשתתפתי בלמידה מקצועית מתמשכת עם מדריכים כמו פיליפו אשיירי (therapeutic assessment), האדיל חוסיין (סמינר שנתי על הגריד הדינמי), וג’יימס קלייגר (שכתב את הספרים האחרונים על רורשך באבחון פסיכוזה והפרעה ביפולרית). בשנתיים האחרונות אני מעבירה סמינר מתמשך למתמחים.ות על הרורשך במרפאת בארי ברמת גן, ומציעה ליווי ממוקד בדיאגנוסטיקה לקראת בחינת המומחיות הקלינית - הן באופן פרטני והן בקבוצות קטנות. ממאי 2026 אציע גם סדנאות עומק בדיאגנוסטיקה - סדרת מפגשים אינטנסיבית שנבנתה מתוך עבודה קרובה עם מתמחים.ות לקראת הבחינה, ומתוך זיהוי הנקודות שבהן נדרשת העמקה נוספת. הסדנאות יאפשרו להתעכב על סוגיות מורכבות, לארגן את הידע התיאורטי והקליני, ולגשת לבחינה (ולעבודה היומיומית) ממקום מגובש, בטוח ואינטגרטיבי יותר. בדפים הבאים תוכלו לקרוא בפירוט על ההדרכות האישיות והקבוצתיות שאני מציעה, ועל סדנאות העומק בדיאגנוסטיקה. הדרכות אישיות וקבוצתיות בדיאגנוסטיקה מידע נוסף סדנאות עומק בדיאגנוסטיקה מידע נוסף

סדנאות עומק בדיאגנוסטיקה למתמחות.ים הניגשים.ות לבחינה ולפסיכולוגים.ות שרוצים.ות להבין לעומק אבחון בכל שנה אני פוגשת מתמחות ומתמחים שמגיעים.ות לבחינה עם ניסיון קליני עשיר והבנה דינמית עמוקה, ועדיין מרגישים.ות פחות בטוחים.ות בחלק הדיאגנוסטי. לצד הציינונים, המשתנים והממצאים השונים - לא תמיד ברור איך הכל מתארגן לכדי תמונה קלינית אחת: איך עושים אבחנה מבדלת? איך כותבים אבחנה דינמית־מבנית מדויקת? מה המענה המדויק לשאלה האבחונית? בסופו של דבר זו אותה שאלה שחוזרת שוב ושוב: איך עושים אינטגרציה? איך מעגנים את ההבנה הקלינית בתוך החומרים האבחוניים עצמם, צעד־אחר־צעד? את הסדנאות בניתי בדיוק סביב הנקודה הזו – מתוך ניסיון רב בהוראת דיאגנוסטיקה ובהכנת מתמחות.ים לחלק הדיאגנוסטי של בחינת המומחיות, ומתוך זיהוי של המקומות המדויקים שבהם הידע עוד חסר. המטרה שלי היא ללמד איך להפוך את הציינונים והממצאים לשפה חיה, ברורה ומדויקת. הסדנאות מתקיימות בקבוצות קטנות, כדי לאפשר מרחב אינטימי, זמן אישי ושאלות. במפגשים נעבוד על אבחונים אמיתיים (ללא פרטים מזהים כמובן), וגם על מקרים לבחינה של המשתתפות.ים (כמפורט למטה), כדי שהלמידה תהיה ממוקדת ויישומית. למטה תוכלו לקרוא על הסדנאות השונות ולהירשם לאלו שמתאימות לכם.ן. להבין באמת את מושג ומשתנה המורכבות ב־Rorschach אחד המשתנים שמופיעים בכל פרוטוקול רורשך הוא המורכבות (Complexity). בעוד שאת מרבית משתני האבחון (גורמי מצוקה, עצמי, יחסים בינאישיים ועוד) אנחנו מבינים לעומק, דווקא המורכבות, נשארת אצל רבים כטכנית או לא ברורה. הרמן רורשך כתב בספרו על סוג החוויה (Erlebnistypus) - מה שאנחנו מכנים היום מורכבות: “The experience type… is not merely an expression of how the person experiences, but of how the person behaves in everyday life.” ובהמשך הוא מבהיר: “The experience type may be called the basic form of psychic events in an individual.” כלומר: מורכבות איננה “עוד משתנה”, אלא הצורה הבסיסית של הארגון הנפשי, שמתוכה מתארגן כל שאר הפרוטוקול. כשמבינים אותה לעומק, כל האבחון נפתח ומתבהר. אני מזמינה אתכן ואתכם לסדנת עומק אונליין, בקבוצה אינטימית של עד שישה משתתפות.ים. הסדנה כוללת שלושה מפגשים בני שעה וחצי כל אחד . במפגש האחרון נלמד לזהות ולהבין את המורכבות מתוך הפרוטוקולים שאתם מביאים לבחינה , ונראה כיצד היא משתלבת בהמשגה הכללית ובליבת השאלה האבחונית של כל מקרה. 🕓 מתי : ימי חמישי 22.1, 29.1, 5.2 | 20:00–21:30 👥 מספר משתתפים : עד 6 מתמחות.ים. עלות : 780 ₪ (260 ₪ למפגש). לפרטים והרשמה: 052-7282439, כתבו לי בוואטספ ונתאם שיחת טלפון. לכתוב אבחנה מבנית לפי קרנברג דרך החומר ההשלכתי אחד האתגרים החוזרים בכתיבת המקרה לבחינה הוא הקושי לעגן אבחנה מבנית לפי קרנברג בחומר הממצאים. אנחנו יודעים להסביר מהו ארגון גבולי או נרקיסיסטי, אבל כשבבחינה שואלים: “למה החלטתם על ארגון גבולי נמוך ולא גבוה?” רבים מתקשים להצביע על ממצאים שמחזיקים את ההבחנה. ה-PODF הוא מודל לבנייה וכתיבה של אבחנה מבנית לפי קרנברג, שמספק תבנית עבודה מסודרת, שבה כל מרכיב של האבחנה (עצמי-זהות, הגנות, יחסי אובייקט ובוחן מציאות) נשען על ממצאים ברורים שנאספו מהחומרים ההשלכתיים. בסדנה נלמד לעבוד עם ה-PODF ולמקם את תגובות הנבדק על צירי האבחנה, ולהגיע לבסוף למיפוי מבני ברור ובהיר, שמבוסס ישירות על החומר ההשלכתי. כך שהאבחנה המבנית כבר לא נכתבת כהתרשמות או השערה, אלא הופכת להיות מבוססת וברורה, וכל מרכיב בניסוח מגובה בדוגמאות אמיתיות מתוך הפרוטוקול. הסדנה כוללת ארבעה מפגשים, בני שעתיים כל אחד . בסדנה נלמד לעבוד בצורה סדורה עם הממצאים ההשלכתיים כדי לגבש אבחנה מבנית על פי קרנברג , להבין מה מתוך החומר מצביע על רמת הארגון, ולכתוב אבחנה מעוגנת ומדויקת. 🕓 מתי: ימי ראשון - 1.2, 8.2, 15.2, 11.1 08:45-10:45 👥 מספר משתתפים: עד 6 משתתפות ומשתתפים עלות: 1,120 ש"ח₪ (280 ש"ח למפגש). לפרטים והרשמה: 052-7282439, כתבו לי בוואטספ ונתאם שיחת טלפון. מדד האובדנות ברורשך תבניות סיכון, פרופילים קליניים וקריאה מותאמת לילדים ונוער אחד המקומות המבלבלים בכתיבת אבחון הוא הוא שאלת הסיכון האובדני והאופן בו הוא מתבטא או לא מתבטא במדד האובדנות (SC-COMP). במציאות הקלינית, וגם בבחינה, יש הרבה מצבים שבהם מדד האובדנות לא “מובהק”, אבל הסיכון כן קיים. בסדנה נעמיק במשמעות האמיתית של המדד: מה מגביר אותו, מה מפחית אותו, ואיך זה משקף את הדינמיקה התוך-אישית של הנבדק. מתי דווקא הפרטים שמסביב למדד מספרים את הסיפור המשמעותי. נלמד לזהות פרוטוקולים שבהם מדד האובדנות תקין אך הסיכון גבוה. נעסוק בתבניות סיכון שונות. חלק מיוחד בסדנה: אובדנות בילדים ובמתבגרים אצל ילדים ונוער מדד האובדנות הפורמלי לא תמיד מצליח לתפוס את מה שבאמת מהווה סיכון. נלמד לזהות סימנים ותבניות שמחקרים בינלאומיים מצאו אצל ילדים ומתבגרים גם כשהמדד הרשמי תקין. 🕓 מתי: ימי חמישי 12.2, 19.2, 26.2 20:00-21:30 👥 מספר משתתפים: עד 6 מתמחות.ים. עלות: 780 ₪ (260 ₪ למפגש). לפרטים והרשמה: 052-7282439, כתבו לי בוואטספ ונתאם שיחת טלפון.

אבחון שיר מספר 10 / יהודה עמיחי אֲנִי זוֹכֵר שְׁאֵלָה בְּסֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן, עַל רַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אֶחָד וְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ? וְאַף אֶחָד לֹא שָׁאַל מָה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ, אִם יַעַצְרוּ אוֹ יַעַבְרוּ אַחַת עַל פְּנֵי הַשְּׁנִיָּה וְאוּלַי יִתְנַגְּשׁוּ. וְלֹא הָיְתָה שְׁאֵלָה עַל אִישׁ שֶׁיּוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד וְאִשָּׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ וְהַאִם בִּכְלָל יִפָּגְשׁוּ וּלְכַמָּה זְמַן יִפָּגְשׁוּ? וּבִדְבַר סֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן. עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי אֶל הָעַמּוּדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּהֶם רְשִׁימַת הַפִּתְרוֹנוֹת. וְאָז הָיָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. עַכְשָׁו מֻתָּר. עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹדֵק בַּמֶּה צָדַקְתִּי וּבַמֶּה טָעִיתִי וְיוֹדֵעַ מֶה עָשִׂיתִי נָכוֹן וּמָה לֹא עָשִׂיתִי. אָמֵן. אבחון פסיכולוגי (פסיכודיאגנוסטי) אבחון פסיכו-דידקטי אבחון בשלות לכיתה א' אבחון פסיכולוגי (פסיכודיאגנוסטי) להורים המועמדים לאימוץ אבחון הפרעת קשב וריכוז מהו אבחון? אבחון הוא תהליך של הערכה, המוגבל בזמן, שמתבסס על איסוף מידע במסגרת מערכת יחסים מקצועית של הפסיכולוגית המאבחנת והנבדק/ת. מטרתו של איסוף המידע היא לספק את התיאור ו/או ההסבר האובייקטיביים ביותר והכמה שפחות מוטים לגבי התפקוד של הנבדק/ת בתחום האבחוני הרלוונטי (רגשי, דידקטי, קשבי ועוד). שלבי האבחון לכל אבחון, בין אם הוא פסיכו-דיאגנוסטי, פסיכו-דידקטי או אחר, יש כמה שלבים כרונולוגיים: שלב ההפניה והשאלה האבחונית - אבחון לרוב נעשה מתוך הפנייה שמהותה היא שאלה לגבי מצבו/ה הנפשי, הרגשי, הקוגניטיבי, הקשבי או הדידקטי של הנבדק/ת. בחירת הכלים המתאימים - במהלך האבחון הפסיכולוגית בוחרת במטלות ובשיטות הרלוונטיות על מנת לאסוף מידע שיסייע לענות על השאלה הספציפית המופנית אליה. עיבוד המידע - לאחר שלב איסוף המידע הפסיכולוגית תפרש ותעשה אינטגרציה של המידע שאספה לאור ידע וניסיון קליני. משוב – בסופו של התהליך הפסיכולוגית תסביר את הממצאים של האבחון ואת התשובה לשאלה האבחונית לנבדק/ת בצורה ברורה, ותיתן את המלצותיה לסוג הטיפול או ההתערבות המתאימים ביותר. להסבר מפורט על תהליך האבחון את.ה מוזמנ.ת לכתוב לי או להתקשר. כבר בשיחת הטלפון הראשונה אני מבקשת לשמוע בקצרה את סיבת הפנייה, ולהבין כיצד אוכל להיות עבורך לעזר בצורה הטובה ביותר. טלפון 052-728-2439 כתובת שברץ 22, רעננה דוא"ל hanna.k.g@gmail.com יצירת קשר שלח/י הודעתך נשלחה אליי. אשוב אליך בהקדם.

כתיבת קורות חיים / ויסלבה שימבורסקה מַה נָּחוּץ? נָחוּץ לִכְתֹּב בַּקָּשָׁה וּלְצָרֵף לָהּ קוֹרוֹת חַיִּים. לְלֹא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאֲהָבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמֵהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ. זֶה שֶׁמַּכִּיר אוֹתְךָ חָשׁוּב יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאַתָּה מַכִּיר. טִיּוּלִים רַק בְּמִדָּה וּלְחוּץ לָאָרֶץ. הִשְׁתַּיְּכוּת לְמָה אַךְ בְּלֹא הַלָּמָה. צִיּוּנִים לְשֶׁבַח בְּלֹא הַנִּמּוּקִים. כְּתֹב כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא דִּבַּרְתָּ עִם עַצְמְךָ וּכְאִלּוּ עָקַפְתָּ עַצְמְךָ מֵרָחוֹק. הִתְעַלֵּם מִכְּלָבִים, חֲתוּלִים וְצִפֳּרִים, מַזְכָּרוֹת נוֹשָׁנוֹת, חֲבֵרִים וַחֲלוֹמוֹת. מְחִיר וְלֹא עֶרֶךְ כּוֹתֶרֶת וְלֹא תֹּכֶן. מִסְפַּר הַנַּעֲלַיִם וְלֹא הַיַּעַד שֶׁאֵלָיו הוֹלֵךְ זֶה שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת אַתָּה. לְכָךְ יֵשׁ לְצָרֵף תַּצְלוּם בְּאֹזֶן גְּלוּיָה. רַק צוּרָתָהּ נִלְקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן, לֹא מַה שֶּׁנִּשְׁמָע. מַה נִּשְׁמָע? נַהֲמַת מְכוֹנוֹת הַגּוֹרְסוֹת אֶת הַנְּיָר. על ההכשרה והניסיון שלי לאורך השנים זכיתי לפגוש ולהעמיק בעבודה עם אנשים בשלבי חיים שונים: תינוקות, ילדים צעירים, מתבגרים ומבוגרים - הן במסגרות ציבוריות והן במסגרת פרטיות. כיום אני עובדת בקליניקה פרטית בתל מונד, ומציעה טיפול ואבחון פסיכולוגי לילדים, בני נוער ומבוגרים. בבסיס הגישה הטיפולית שלי עומד הטיפול הדינמי, שמעמיק בהבנת נפש האדם, תוך שילוב של גישות נוספות בהתאם לצורך – ביניהן טיפול חווייתי (EDT) המעמיק בקשר בין גוף לרגש, CBT, טיפול דיאדי וטריאדי ועוד. אני שואפת לבנות עם כל מטופל.ת תהליך אישי ומדויק, תוך בדיקה משותפת מה תורם לו.ה ומה פחות, בגמישות ובכבוד לקצב הפנימי. בתחום האבחון אני עורכת אבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים ופסיכו-דידקטיים. אני רואה באבחון לא רק כלי לאיתור קושי, אלא תהליך אנושי-התפתחותי שיכול להוות נקודת מפנה. לכן, אני מקפידה להציג את הממצאים בצורה נגישה ובהירה, ולעזור למאובחנים ולמשפחותיהם להבין את ההשלכות המעשיות של האבחון – בבית, בלימודים ובחיים בכלל. במידת הצורך, ובליווי הסכמה, אני גם יוצרת קשר עם גורמים חינוכיים, טיפוליים או קהילתיים – כדי לסייע לכך שהמסקנות מהאבחון לא יישארו על הנייר, אלא יתורגמו לצעדים שמקדמים שינוי והתפתחות. כמו כן, לאורך השנים אני עובדת עם סטודנטים בתהליכי הגשת מועמדות לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, ובשנים האחרונות אני מלמדת פסיכולוגים בהתמחות בתחומי האבחון, הן באופן פרטי והן במרפאות ציבוריות, לקראת בחינת המומחיות בפסיכולוגיה קלינית. תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר (בהצטיינות), אוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי הרצליה). את התיזה שלי כתבתי בנושא הקשרים בין התפתחות הטמפרמנט של התינוק והרגישות האימהית כלפיו לבין התפתחות התקשרות אם-תינוק במהלך שנת החיים הראשונה, בהנחיית ד"ר טלי פרנקל, מהמכון לגיל ינקות ע"ש זיאמה ארקין באוניברסיטת רייכמן. תואר ראשון בפסיכולוגיה, חינוך ומדיניות רווחה (בהצטיינות), אוניברסיטת בן גוריון. השכלה אקדמית קורסים והכשרות אני משתתפת בסמינרים וסדנאות של החברה הבינלאומית לרורשך וכן בסמינר שנתי בתחום האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי למטפלים מרחבי העולם, שמעבירה ד"ר האדיל חוסיין . עברתי הכשרה בכלי אבחוני חווייתי לילדים (Story Stem Assessment Profile Training), במרכז אנה פרויד , לונדון. לאחר סיום לימודיי הפורמליים המשכתי להעמיק את הכשרתי במסגרת קורסים שונים של תכנית התקרבות של החברה הפסיכואנליטית בישראל . למדתי בתכנית הכשרה בת 4 שנים לטיפול דינמי חווייתי (EDT: Experiential Dynamic Therapy ) במבוגרים, שעל ידי ד"ר פרוצ'וי אוסימו. עברתי הסמכה לטיפול TEAM CBT, בית הספר הגל החדש בפסיכותרפיה, המרכז הבינתחומי. ניסיון מלמדת מתמחים.ות בפסיכולוגיה קלינית אבחון לקראת בחינת המומחיות בקליניקה הפרטית. מלמדת מתמחים.ות בפסיכולוגיה קלינית סמינר דיאגנוסטיקה לקראת בחינת המומחיות במרפאת "בארי" בבני-ברק (קופ"ח כללית). שימשתי כעוזרת הוראה בקורס דיאגנוסטיקה בתואר שני בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת רייכמן. לאורך שנות התמחותי ולימודיי עבדתי והודרכתי ב: המחלקה הפסיכיאטרית לגברים (אגף פתוח וסגור) בבית החולים ע"ש שיבא תל השומר. מרפאת מבוגרים כללית במערך הפסיכיאטרי של בית החולים ע"ש שיבא תל השומר. מרפאת CBT במערך הפסיכיאטרי של בית החולים ע"ש שיבא תל השומר. הקליניקה לגיל הרך (גילאי 3-6) של המרכז הבינתחומי בהרצליה - תכנית 'האריס' בניהולה של פרופ' רות פלדמן. מרפאת אורלנסקי לגיל הינקות (גילאי 0-3) של ביה"ח גהה. הקליניקה הכללית של המרכז הבינתחומי הרצליה. המחלקה לטיפול יום וטיפולים אמבולטוריים לגיל הרך בביה"ח גהה. היחידה להפרעות אכילה, שבמחלקה הפסיכיאטרית למבוגר בביה"ח הדסה עין כרם. בנוסף: עבדתי בתור המאבחנת של מכון תל אביב לפסיכותרפיה באבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים ופסיכו-דידקטיים. העברתי סדנאות לבני ובנות נוער מטעם מרכז הסיוע לנפגעות/ים תקיפה מינית בתל אביב. השתתפתי בתכנית ההכשרה של התכנית הלאומית למניעת אובדנות של משרד הבריאות ועמותת 'בשביל החיים', במסגרתה הכשרתי שומרי סף למניעת אובדנות בקרב בני ובנות נוער. רישיון והשתייכות מקצועית אני פסיכולוגית קלנית מומחית, בעלת רישיון מטעם משרד הבריאות הישראלי. מספר רישיון: 27-154243 אני חברה בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י) ובחברה הבינאלומית והישראלית לרורשך .

וידויה של מכונת קריאה / ויסלבה שימבורסקה אֲנִי, שֶׁמִסְפָּרִי שָׁלוֹש וְעוֹד אַרְבַּע חֶלְקֵי שֶׁבַע, נוֹדַעַת כְּבַעֲלַת יֶדַע בַּלְשָׁנִי מַקִּיף. כְּבָר עָלָה בְּיָדִי לְזַהוֹת אַלְפֵי לְשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם שֶׁעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם הִשְׁתַמְשׁוּ בָּהֶם בְּדִבְרֵי יְמֵיהֶם. כָּל מַה שֶׁהֶעֱלוּ עַל הַכְּתָב בְּסִימָנֵיהֶם, גַם אִם הוּא נִמְעָךְ וְנִכְתָּשׁ בִּשְׁכָבוֹת שֶׁל אֲסוֹנוֹת, אֲנִי מַעֲלָה וּמְשַׁחְזֶרֶת בְּצוּרָתוֹ הַמְּקוֹרִית. אֵין זוֹ הִתְרַבְרְבוּת — אֲנִי קוֹרֵאת אֲפִילוּ לַבָּה וּמְעַלְעֶלֶת בָּאֵפֶר. אֲנִי מְבָאֶרֶת עַל גַּבֵּי מָסָךְ כָּל דָּבָר שֶׁשְׁמו מוּזְכָּר, אֵימָתַי נוֹצָר, מִמָּה וּלְשֵׁם מַה. אַך בְּיָֹזְמָתִי בִּלְבַד אֲנִי קוֹרֵאת בְּעִיוּן קְצָת מִכְתָּבִים וּמְתַקֶנֶת אֶת שְׁגִיאוֹת הַכְּתִיב שֶׁנָפְלוּ בָּהֶם. אֲנִי מוֹדָה — מִלִים מְסוּיָמוֹת גוֹרְמוֹת לִי קוֹשִׁי. לְדוּגְמָה, אֶת הַמַּצָבִים הַקֲּרוּיִים "רְגָשׁוֹת" אֵין לְאֵל יָדִי, עַד כֹּה, לְהַסְבִּיר בִּמְדוּיָק. הוּא הַדִּין עִם "נֶפֶש", בִּטוּי מְשׁוּנֶה. לְפִי שָׁעָה קָבַעְתִי כִּי זָה מִן עֲרָפֶל שֶׁמַחֲזִיק, כִּבְיָכוֹל, מַעֲמָד יוֹתֵר מִיְצוּרִים בְּנֵי תְּמוּתָה. אֲבָל הַצָּרָה שֶׁאֵין לִי גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה הִיא עִם הַמִּלָּה "יֶשְׁנִי". זֶה נִרְאֶה כִּפְעִילוּת יוֹם־יוֹמִית שְׁכִיחָה, אֲבָל לֹא בְּצַוְתָּא, בִּזְמַן הוֹוֶה קָדוּם, עַל דֶּרֶךְ הַפּוֹעַל שֶׁלֹּא נִשְׁלָם, הַגַּם שֶׁהוּא נִשְׁלָם, כַּיָדוּעַ, מִזְּמָן. אַךְ כְּלוּם דַּי בָּזֶה לְשַׁמֵּשׁ כְּהַגְדָרָה? הַחִיבּוּרִים שֶׁלִּי נוֹהֲמִים וְהַבְּרָגִים חוֹרְקִים. הַכַּפְתּוֹר שֶׁלִּי אֶל הַמֶּרְכָּזִיָּה מַעֲלֶה עָשָׁן בִּמְקוֹם לְהָאִיר. אֲבַקֵּשׁ כְּפִי הַנִּרְאֶה עֶזְרַת אֲנָשִׁים אַחִים שֶׁל הֶחָבֵר שֶׁלִי, חֲצִי מִשְׁתֵי חֲמִישִׁיוֹת שֶׁל אֶפֶס. הוּא אָמְנָם מְטֹֹרָף יָדוּעַ, אֲבָל יֵשׁ לוֹ רַעֲיוֹנוֹת. מאמרים הסבר מפורט על תהליך האבחון מאמר קצר, המסביר על תהליך אבחון באופן מפורט ומקיף, תוך מניית והסבר מרכיבי האבחון. המאמר עוסק באבחונים באופן כללי, ובכך מהווה מבוא לאבחון באשר הוא. במה שונה אבחון פסיכו-דיאגנוסטי מטיפול פסיכולוגי? מאמר קצר, המפרט את ההבדלים העיקריים בין אבחון פסיכו-דיאגנוסטי וטיפול פסיכולוגי, ועומד על המורכבות הכרוכים באבחון פסיכו-דיאגנוסטי. אבחון לקויות למידה המאמר מסביר בפירוט רב מהן לקויות למידה, מהם סוגי לקויות הלמידה הקיימים, שכיחותן באוכלוסיה ועוד. המאמר גם מתייחס לגישות עיקריות ונפוצות באבחון לקויות למידה.

אבחון פסיכו-דיאגנוסטי הדף בבנייה... במה שונה אבחון פסיכו-דיאגנוסטי מטיפול?

חנה ויסברג גולד, פסיכולוגית קלינית מומחית. עובדת בקליניקה בתל-מונד. מטפלת ומאבחנת ילדים החל מגיל ינקות, מתבגרים ומבוגרים; כולל אבחון פסיכו-דיאגנוסטי ופסיכו-דידקטי. “We are poor indeed if we are only sane” D.W. Winnicott ABOUT אודותיי נעים מאד, אני חנה, פסיכולוגית קלינית מומחית. עובדת בקליניקה פרטית בתל מונד עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים. לצד הטיפול, אני עוסקת גם באבחונים פסיכולוגיים - פסיכו-דיאגנוסטיים ופסיכו-דידקטיים, תוך שילוב ניסיון מצטבר ממסגרות ציבוריות לאורך השנים, כולל עבודה עם תינוקות, ילדים, נוער ומבוגרים. אני מאמינה שלכל אדם יש שביל ייחודי – שביל שאפשר לצעוד בו, לרוץ בו וגם לעצור רגע לנוח. הטיפול עבורי הוא הזדמנות משותפת לחיפוש, לגילוי ולבנייה של אותו שביל. אני מטפלת בשפות עברית, אנגלית ורוסית – מתוך רצון להנגיש את ההטיפול והאבחון הפסיכולוגי לאנשים מרקעים מגוונים. אם תרצה.י לדעת יותר על ההכשרה והדרך המקצועית שלי מוזמנ.ת ללחוץ כאן. יצירת קשר CONTACT את.ה מוזמנ.ת לכתוב לי או להתקשר. כבר בשיחת הטלפון הראשונה אני מבקשת לשמוע בקצרה את סיבת הפנייה, ולהבין כיצד אוכל להיות עבורך לעזר בצורה הטובה ביותר. 052-728-2439 כתובת תל מונד דוא"ל טלפון שלח/י הודעתך נשלחה אליי. אשוב אליך בהקדם. hanna.k.g@gmail.com

התאוריות הפסיכואנליטיות הקלאסיות ניסו לאורך השנים לשער השערות מגוונות לגבי התפתחותה של הנפש בגילאי הינקות המוקדמים. תאוריות אלו תיארו תהליכים המתרחשים בנפש התינוק פנימה, ותהליכים המתרחשים בין התינוק לדמות המטפלת העיקרית שלו, לרוב האם. יחד עם זאת, אף אחד לא היה יכול לאשר את תקפותן של תאוריות אלו, בשל אי היכולת של תינוקות לספר לנו על מה הם חושבים ומה הם מרגישים. וכך, המחשבה על חייהם הנפשיים של תינוקות הפכה להיות לא רלוונטית. אי רלוונטיות זו הולידה במקרים מסוימים הנחות אשר השלכותיהן היו חמורות ביותר. כך לדוגמה, במלחמת העולם השנייה, תינוקות יתומים הועברו לבתי ילדים, בהם קיבלו מענה לכל צרכיהם הפיזיים: הם הואכלו, הושקו, חותלו וטופלו. עם זאת, תינוקות אלו לא קיבלו את היחס הרגשי שהיו מקבלים לו הוריהם היו בחיים: הם לא קיבלו מגע, לא הושמעו להם קולות בשפת התינוקות, ולא הייתה להם דמות מטפלת עיקרית אחת, אשר אהבה אותם וטיפלה בהם בקביעות. הפסיכואנליטיקאי רנה ספיץ, שערך תצפיות בבתי ילדים אלו, מצא כי רבים מהתינוקות הסתגרו בתוך עצמם, סיגלו לעצמם התנהגויות אוטיסטיות ופיתחו דיכאון. חלק גדול מהתינוקות מתו מבדידות, ואלו ששרדו סבלו מעיכובים התפתחותיים משמעותיים ביותר. ממצאי מחקריו היוו נקודת מפנה ביחסה של הפסיכולוגיה לגיל הינקות. בעשורים האחרונים חוקרים בתחומי הנוירוביולוגיה החלו לבחון את תהליכי ההתפתחות של המוח האנושי בתחילת החיים. מחקריהם גילו כי לסביבה בה התינוק גדל וליחסיו איתה יש השפעה מכרעת על התהליכים הביולוגיים שעובר מוחו של התינוק. במקביל, חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה החלו לבצע תצפיות מדויקות בתינוקות ואימהותיהן. המידע שנאסף בתצפיות נותח באמצעות כלים מדעיים אובייקטיביים וסטנדרטיים, והביא לתוצאות מדהימות: לתינוק דפוס התנהגות ייחודי משלו כבר מרגע לידתו, התינוק יודע על קיומה של אימו המובחנת מדמויות אחרות בחייו כבר מהיום הראשון ועוד. תוצאות אלו תמכו בחלק מהתאוריות הפסיכואנליטיות המסורתיות, והפריכו תאוריות אחרות. כך או כך, הן פתחו בפני עולם בריאות הנפש תחום חדש לחלוטין: בריאות נפשו של התינוק. דניאל שטרן, שהיה אחד מהכותבים הבולטים אודות עולמם האישי והבינאישי של תינוקות, כתב כי "המהפכה הזו התחוללה, בחלקה, בזכות העובדה שלמדנו לשאול את התינוקות שאלות עליהן הם מסוגלים להשיב". כוונתו הייתה כי התנהגותו של התינוק אינה רנדומלית ואינה חסרת משמעות, וכי במידה ונעקוב אחרי הפניית הראש שלו, כיוון המבט שלו, תנועות ידיו ורגליו, הצורך שלו במציצת אגרופו ועוד, נוכל למצוא דפוס בעל משמעות, אשר יגלה לנו מה מתרחש בתוך נפשו פנימה. כיום מוסכם וברור כי התינוק מטמיע את כל החוויות אותן הוא חווה עוד מבטן אימו, וקל וחומר מרגע צאתו לאוויר העולם. כך, חוויות אלו הופכות להיות בהדרגה חלק ממי שהוא. לכן, התנהגויות חריגות אותן מראה התינוק הן ביטוי למצוקה, אותה הוא חווה בעולמו הפנימי, ומצוקה תמיד מלווה בכאב. כן, גם תינוקות חווים כאב נפשי, כמו גם קשת רחבה של רגשות מובחנים זה מזה. כך לדוגמה כבר בגיל חודשיים התינוק מסוגל להביע עניין, שביעות רצון ומצוקה. בתהליך הטיפול הפסיכולוגי בתינוקות, התינוק הוא אמנם המטופל המופנה, אך העבודה הטיפולית נעשית תמיד בתוך הקשר הורה-תינוק. הפסיכואנליטיקאי הבריטי, דונלד וויניקוט, אמר "אין כזה דבר תינוק בלי אמא", והוא צדק. העולם הפנימי של ההורה משתקף בעולם הפנימי של התינוק. האופן שבו ההורה מפרש את האיתותים של התינוק ומתקשר איתו משפיע על ההתפתחות של התינוק. במקרים בהם ההורה לא מודע לצדדים השליליים של השתקפויות אלו, התינוק עלול לפתח מצוקה. למעשה כבר בגיל שנה ניתן לסווג את הדפוס שילווה את התינוק במערכות יחסים שלו עם אחרים וביחסו לעצמו. דפוס זה נוצר מתוך ההתנסויות החוזרות והנשנות של התינוק עם הוריו והמסרים שהם מעבירים לו לגבי העולם ולגבי עצמו, המתגבשים לכדי דפוס שמאפיין את חייו הנפשיים. עם זאת, גיל הינקות הוא גם תקופה של התפתחות מואצת, וככזו, תקופה זו מאופיינת בשינויים רבים וגמישות גדולה של המוח והנפש. לכן, במקרים של פנייה לטיפול עם תינוק המגלה תסמינים חריגים של מצוקה רגשית, הסיכויים לשינוי ושיפור הם גבוהים ביותר. לעיתים, גם אם התינוק נולד עם נתונים שעלולים להתוות אותו למסלול התפתחות בעל סיכון, הטיפול בגיל הינקות מאפשר ליצור מסלולים עוקפים במוח של התינוק, שמקטינים את עוצמת הפגיעה האפשרית. מקורות קרן, מ', הופ, ד', & טיאנו, ס'. (2013). זה לא יעבור עם הזמן? בריאות הנפש בשלוש השנים הראשונות לחיים. תל אביב: מודן הוצאה לאור. שטרן, ד'. (1990). יומנו של תינוק: התחושות, המראות והחוויות של תינוקכם . תל אביב: מודן הוצאה לאור. במידה והיינו שואלים שאלה זו לפני חמישים שנה התשובה שהיינו מקבלים בקצרה היא - 'לא'. ובאריכות: התפיסה הרווחת בעבר הייתה כי התינוק הוא יצור תלותי, אשר אין לו קיום עצמאי, לא פיזית וגם לא נפשית, והוא לא מרגיש או מבין שום דבר. הורים שהיו מתלוננים על התנהגויות חריגות של התינוק שלהם, דוגמת בכי בלתי פוסק, קשיי שינה, הימנעות מאכילה וכדומה, היו נענים על ידי המומחים כי כל זה יעבור ככל שהתינוק יגדל ויתגבש ליצור תבוני עצמאי. טיפול פסיכולוגי לתינוקות - יש דבר כזה? תאריך: 8.2.19

אבחון לקויות למידה - מידע להורים מהי לקות למידה? לקות למידה (המכונה גם "הפרעת למידה ספציפית") היא קושי מתמשך ברכישת מיומנויות בסיסיות – כמו קריאה, כתיבה או חשבון – למרות אינטליגנציה תקינה, מוטיבציה וחשיפה מתאימה ללמידה – בזמן ובשלב ההתפתחותי המתאים. מדובר בקושי בעל בסיס ביולוגי (נוירו-התפתחותי), שיכול להופיע כבר בגיל הגן, ולהשפיע על התפקוד הלימודי והרגשי לאורך החיים. אבחון מוקדם והתאמה נכונה של הסיוע יכולים לשפר משמעותית את תחושת המסוגלות וההצלחה של הילד. סוגים עיקריים של לקויות למידה קשיים בקריאה - דיסלקציה קושי להתאים בין אותיות לצלילים קריאה איטית, לא מדויקת או מאומצת קושי להבין טקסט באופן תקין קשיים בכתיבה - דיסגרפיה כתב יש לא קריא או כתיבה איטית מאוד שגיאות כתיב רבות (כתוצאה מהקושי בקריאה ולא מקושי מוטורי) קושי בארגון רעיונות ובניסוח קושי בחשבון - דיסקלקוליה קושי להבין כמויות ומספרים – ילדים רבים מפתחים כבר בגיל צעיר הבנה אינטואיטיבית של כמויות קטנות ויחסים מספריים, עוד לפני שנלמדו באופן רשמי. קושי זה מתבטא בכך שהילד אינו תופס כמות באופן אינטואיטיבי כפי שמצופה לגילו. טעויות תכופות בחיבור, חיסור ופתרון בעיות פשוטות תלות מתמשכת באצבעות או בעזרים חיצוניים כדי לבצע חישובים פשוטים – גם בשלבים שבהם מצופה לבצע אותם מהזיכרון מתי כדאי לפנות לאבחון? כאשר הקריאה, הכתיבה או החשבון מתקדמים באיטיות משמעותית לעומת בני גילו של הילד, ומעכבים את יכולתו להשתתף בלמידה בכיתה כשקיים פער מתמשך בין ההשקעה לבין התוצאה כאשר הילד נמנע מפעילויות לימודיות או מביע תסכול רב האבחון נעשה בעזרת מבחנים סטנדרטיים (כלומר, מבחנים בעלי מבנה קבוע שמאפשר להשוות את תוצאות הילד למדדים נורמטיביים של בני גילו), שיחות עם הילד וההורים, ודיווחים מהצוות החינוכי. הוא מאפשר לזהות את מקור הקושי ולהתאים את דרך ההתמודדות והסיוע המדוייקים לילד. שאלות נפוצות האם לקות למידה קשורה לאינטליגנציה נמוכה? לא. ילדים עם לקויות למידה לרוב בעלי אינטליגנציה תקינה ואף גבוהה. הקושי נובע מהאופן שבו המוח קולט, מארגן, מאחסן או שולף מידע – תהליכים של עיבוד מידע שמתרחשים באופן שונה אצל ילדים עם לקויות למידה. האם לקות למידה תעבור עם הזמן? הלקות לא "נעלמת" עם הגיל, מאחר שמקורה בתהליכים נוירולוגיים הקשורים לעיבוד מידע במוח. יחד עם זאת, ניתן ללמוד אסטרטגיות שמסייעות להתמודד עם הקושי, לשפר את התפקוד ולהפחית את ההשפעה של הלקות על הלמידה. תמיכה מתאימה יכולה לעשות הבדל עצום. האם זה תורשתי? כן, לעיתים. אם להורה או לאח יש לקות למידה, הסיכוי לילד עם קושי דומה גבוה יותר. מה אפשר לעשות? לפנות לאבחון פסיכו-דידקטי או פסיכולוגי לשתף פעולה עם צוות בית הספר לאפשר התאמות והקלות במבחנים לשלב הוראה מתקנת, טיפול רגשי או הדרכת הורים, בהתאם לצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים (כמו הקלדה) בית הספר של הילד שלי משתתף בתכנית "מלקות ללמידה" – האם בכל זאת כדאי לפנות לאבחון מורחב? תכניות כמו "מלקות ללמידה" נועדו לתמוך בתלמידים עם קשיים לימודיים, ולעיתים מספקות כלים מצוינים לתיווך, הוראה מותאמת (מתקנת) ותמיכה רגשית. עם זאת, חשוב לדעת שהתכניות אינן תחליף לאבחון פסיכולוגי או פסיכו-דידקטי מקיף. אבחון מקצועי מאפשר להבין לעומק את מקור הקושי, להבחין בין קשיים שונים (כגון לקות למידה, הפרעת קשב או קשיים רגשיים), ולהתאים לילד תכנית סיוע מדויקת וכוללת. לכן, גם אם בית הספר מספק תכנית תמיכה כללית, ייתכן שאבחון מקצועי יכול לתרום רבות להבנת הצרכים הייחודיים של ילדכם ולקדם מענה שלם ויעיל יותר. חשוב לזכור שהמטרה של האבחון אינה רק מיצוי זכויות אלא בראש ובראשונה יצירת הבנה והמשגה מעמיקה של הקושי שהילד מתמודד איתו – במיוחד כאשר מדובר בקושי שעשוי ללוות אותו לאורך חייו. ההבנה הזו היא הבסיס להתערבות מדויקת ויעילה באמת. רוצה לקרוא בהרחבה? לחצו כאן למידע מקצועי ומעמיק על קריטריוני האבחון, סוגי לקויות, אבחנה מבדלת וגישה תרבותית לאבחון >>