אבחון פסיכו-דידקטי תאריך: 14.7.20 מתי אפשר לאבחן? ניתן לאבחן לקות למידה רק אחרי שהילד/ה התחילו ללמוד במערכת החינוך הפורמלית. יחד עם זאת, לקות למידה יכולה להיות מאובחנת בכל נקודה בזמן לאחר סיום הלימודים, ובלבד שיש עדות לכך שהיו קשיים לימודיים משמעותיים בגילאי בית הספר. בגלל שלקות למידה נמשכת לתוך הבגרות ואינה חולפת עם ההתבגרות, לרוב אין צורך באבחון מחודש, אלא אם כן קיימת סיבה טובה לחשוב כי התרחשו שיפור או הידרדרות בקשיים הלימודים או בשל דרישות פורמליות חיצוניות, דוגמת הנהוג בישראל. לכמה זמן האבחון תקף? בגיל בית ספר האבחון תקף לחמש שנים. בחטיבת הביניים האבחון תקף עד גיל 25, על מנת לשמור על ההתאמות והזכויות במקרה של השלמת בגרויות מאוחרת. למה עדיף לערוך אבחון פסיכו-דידקטי אצל פסיכולוגית בעלת הכשרה קלינית? לקות למידה מופיעה לעיתים קרובות יחד עם הפרעות נוירו-התפתחותיות (דוגמת ADHD, הפרעות תקשורת, הפרעת קואורדינציה התפתחותית, הפרעות הספקטרום האוטיסטי) ונפשיות אחרות (דוגמת הפרעות חרדה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית). במקרים כאלו, בהם לקות למידה מופיעה עם הפרעות נוספות, מתעורר קושי לאבחן את הפרעת הלמידה הספציפית, זאת כיוון שחלק גדול מההפרעות הנוירו-התפתחותיות והנפשיות המוזכרות עשויות להשפיע גם על תפקודי הלמידה; כך שקשה מאד לקבוע האם הקושי הלימודי נובע מהפרעת למידה ספציפית או מקושי נפשי או התפתחותי. במקרים כאלו הפסיכולוגית המאבחנת נדרשת לעשות אבחנה מבדלת ולזהות האם הקשיים הלימודיים נובעים מהפרעת למידה ספציפית או הינם תוצאה של הפרעה נוירו-התפתחותית או נפשית. לשם עריכת אבחנה זו נדרשים ידע וניסיון רבים הן בתחום לקויות הלמידה והן בתחום הפסיכולוגי וההתפתחותי. זאת ועוד, מבחן הרורשך, המבחן העיקרי והמעמיק ביותר של תפקודים נפשיים ורגשיים מועבר אך ורק על ידי פסיכולוגיות קליניות. איך זה נראה בפועל? לפני המפגש עם הילד/ה נערך מפגש עם ההורים, בו נעשה בירור מקיף לגבי סיבת הפנייה לאבחון. במפגש הזה ההורים גם מתבקשים לספר על הילד/ה באופן כללי, על תפקודו/ה הנוכחי בתחום הרגשי, החברתי והלימודי וכן על התפתחותו/ה בשנים שקדמו לאבחון. לעיתים קרובות, יינתנו במפגש זה שאלונים להורים ולמורה. המפגשים הבאים הינם עם הילד/ה. ההורה לא נוכח במפגשים, ומתבקש לחכות בחדר ההמתנה. הסיבה לכך היא כי מטרת האבחון היא לבחון את תפקודיו/ה של הילד/ה בצורה דומה ככל שאפשר לסיטואציות עימן הוא/היא מתמודד/ת בשגרת היום-יום בבית הספר, בהן ההורה אינו מלווה אותו/ה. נוכחות ההורה לעיתים קרובות עלולה להטות את ממצאי האבחון לשלילה או לחיוב, וכך לפגוע במהימנות של התוצאות. בכל מקרה, תמיד נעשה מאמץ גדול ליצור קשר נעים עם הילד/ה ולגרום לו/ה להרגיש בנוח בחדר. כך, בין המטלות השונות נעשות הפסקות למשחק, אכילה ושתיה, לפי הצורך של הילד/ה. לרוב מפגשי האבחון עורכים בין שעתיים לשלוש שעות, כתלות בגיל ובטווח הקשב של הילד/ה. סה"כ נערכים בין 2 ל-4 מפגשי אבחון, כתלות בגיל ובטווח הקשב של הילד/ה. במהלך המפגשים הילד/ה מתבקש/ת לעשות מטלות שונות. לאורך כל המטלות הפסיכולוגית המאבחנת מלווה את הילד/ה ומתווך/ת את המטלות; כך שהמטלות אינן מדמות בחינה, אלא יותר דומות לבדיקה. דוגמה למטלות: הילד/ה מתבקש/ת לסדר קוביות בהתאם לציור מסוים, הילד/ה מתבקש/ת לקרוא טקסט בקול, הילד/ה מתבקש/ת לחזור על ספרות ומילים שמושמעות לו/ה, הילד/ה מתבקש/ת להתבונן על תמונה ולהמציא עבורה סיפור, הילד/ה מתבקש/ת לפתור בעיות מילוליות בחשבון ועוד. לאחר סיום המפגשים עם הילד/ה הפסיכולוגית מעבדת את כל המידע שהתקבל מהפגישה עם ההורים, מהשאלונים, מהפגישה עם הילד/ה וכמובן מביצועיו/ה של הילד/ה במטלות השונות. בסיום עיבוד זה מופק דו"ח. במידת הצורך הדו"ח עשוי להעניק אבחנה לילד/ה, ובכל מקרה הדו"ח מציין רשימת המלצות מפורטת להורים ולמערכת החינוך, על מנת לסייע להם להטמיע את ממצאי הדו"ח בצורה יעילה ומתאימה. ההורים מוזמנים לפגישת משוב, בה הם מקבלים הסבר מפורט על הכתוב בדו"ח, מקבלים את הדו"ח עצמו וכמובן יכולים לשאול לגביו שאלות. בקרב ילדים מגילאי 10 ומעלה בערך, בכפוף לשיקול דעתם של הפסיכולוגית וההורים, גם הילד/ה מקבל/ת משוב מקוצר של ממצאי האבחון שלו/ה. מקורות American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5®) . American Psychiatric Pub. Flanagan, D. P., & Alfonso, V. C. (2011). Essentials of specific learning disability identification . John Wiley & Sons Inc. Nelson, J. M., & Harwood, H. (2011). Learning disabilities and anxiety: A meta-analysis. Journal of learning disabilities, 44 (1), 3-17. מה המטרה של אבחון פסיכו-דידקטי? אבחון פסיכו-דידקטי הוא אבחון שמטרתו לבחון האם קיימת לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז. האבח ון ממפה באופן מאד מקיף תפקודים רגשיים, פסיכולוגיים, דידקטיים, קשביים וקוגניט יביים שונים, על מנת לאתר את קיומם של קשיים לימודיים, להבין היטב מה המקור לקשיים אלו ולהציע את תכנית הטיפול המתאימה ביותר. לקריאה מורחבת על לקויות למידה וסוגיות אבחוניות רלוונטיות

הסבר מפורט על תהליך האבחון תאריך: 15.7.20 כל אבחון הוא תהליך של הערכה, המוגבל בזמן, שמתבסס על איסוף מידע במסגרת מערכת יחסים מקצועית של הפסיכולוגית המאבחנת והנבדק/ת. מטרתו של איסוף המידע היא לספק את התיאור ו/או ההסבר האובייקטיביים ביותר והכמה שפחות מוטים לגבי התפקוד של הנבדק/ת בתחום האבחוני הרלוונטי (רגשי, דידקטי, קשבי ועוד). כלומר: תהליך האבחון מתבסס בהכרח על הניסיון הקליני של הפסיכולוגית. כך, סוג המידע המתקבל, האופן בו המידע הזה מעובד ומפורש מסתמך על שיקול הדעת הקליני של הפסיכולוגית. תהליך האבחון כולל איסוף מידע מכוון, במטרה לעשות במידע הזה שימוש לגבי הבנה עמוקה ומדויקת יותר של התפקוד של הנבדק/ת בתחום האבחוני הרלוונטי. בעזרת המידע, הפסיכולוגית מנסה לענות על השאלות: איך ולמה הנבדק/ת מתפקד/ת באופן מסוים? בגלל ההבנה שעלולות להיות הטיות בשיקול הדעת הקליני של הפסיכולוגית המאבחנת, נעשה שימוש במגוון כלים; זאת על מנת להקטין את ההטיה הזאת, ולספק תמונה כמה שיותר אובייקטיבית. דוגמאות לכלים: ראיון, תצפית התנהגותית, מדדים סטנדרטיים, מדדים השלכתיים ועוד. מה שמיוחד בתהליך האבחוני הוא שאף כלי כשלעצמו אינו יכול לספק מידע מדויק לגבי הנבדק, אלא אך ורק השילוב של המידע המתקבל מכל הכלים גם יחד. האבחון לא מתרחש בוואקום, ולא נכפה על נבדק/ת פסיבי/ת (להוציא מקרים נדירים יותר בהם יש צו בית משפט). אלא האבחון מתבסס על מערכת היחסים המקצועית בין הנבדק/ת לפסיכולוגית המאבחנת, מערכת יחסים זו משפיעה על האופן בו הנבדק/ת מגויס/ת לתהליך, ומשתתפ/ת בו. חשוב לזכור שהאבחון הוא תהליך מקצועי שמתבסס על זמן ומשאבים מוגבלים, גם מה שהאבחון מסוגל לספר על הנבדק/ת הוא מוגבל. בשל כך אבחון אינו מענה לכל שאלה, ויש להשתמש בו מתוך שיקול דעת. האבחון אינו מהווה מטרה כשלעצמו, ואינו מסתכם באבחנה, מסקנות והמלצות. האבחון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך של טיפול. יש אף הטוענים שלמעשה התהליך הטיפולי הוא אבחון בלתי פוסק ומתעדכן של המטופל/ת. מקורות Friedman, H. L., & MacDonald, D. A. (2006). Humanistic testing and assessment. Journal of Humanistic Psychology, 46 (4), 510-529.

אבחון שיר מספר 10 / יהודה עמיחי אֲנִי זוֹכֵר שְׁאֵלָה בְּסֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן, עַל רַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אֶחָד וְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ? וְאַף אֶחָד לֹא שָׁאַל מָה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ, אִם יַעַצְרוּ אוֹ יַעַבְרוּ אַחַת עַל פְּנֵי הַשְּׁנִיָּה וְאוּלַי יִתְנַגְּשׁוּ. וְלֹא הָיְתָה שְׁאֵלָה עַל אִישׁ שֶׁיּוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד וְאִשָּׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ וְהַאִם בִּכְלָל יִפָּגְשׁוּ וּלְכַמָּה זְמַן יִפָּגְשׁוּ? וּבִדְבַר סֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן. עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי אֶל הָעַמּוּדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּהֶם רְשִׁימַת הַפִּתְרוֹנוֹת. וְאָז הָיָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. עַכְשָׁו מֻתָּר. עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹדֵק בַּמֶּה צָדַקְתִּי וּבַמֶּה טָעִיתִי וְיוֹדֵעַ מֶה עָשִׂיתִי נָכוֹן וּמָה לֹא עָשִׂיתִי. אָמֵן. אבחון פסיכולוגי (פסיכודיאגנוסטי) אבחון פסיכו-דידקטי אבחון פסיכולוגי (פסיכודיאגנוסטי) להורים המועמדים לאימוץ אבחוני פונדקאות מהו אבחון? אבחון הוא תהליך של הערכה, המוגבל בזמן, שמתבסס על איסוף מידע במסגרת מערכת יחסים מקצועית של הפסיכולוגית המאבחנת והנבדק/ת. מטרתו של איסוף המידע היא לספק את התיאור ו/או ההסבר האובייקטיביים ביותר והכמה שפחות מוטים לגבי התפקוד של הנבדק.ת בתחום האבחוני הרלוונטי (רגשי, דידקטי, קשבי ועוד). שלבי האבחון לכל אבחון, בין אם הוא פסיכו-דיאגנוסטי, פסיכו-דידקטי או אחר, יש כמה שלבים כרונולוגיים: שלב ההפניה והשאלה האבחונית - אבחון לרוב נעשה מתוך הפנייה שמהותה היא שאלה לגבי מצבו.ה הנפשי, הרגשי, הקוגניטיבי, הקשבי או הדידקטי של הנבדק.ת. בחירת הכלים המתאימים - במהלך האבחון הפסיכולוגית בוחרת במטלות ובשיטות הרלוונטיות על מנת לאסוף מידע שיסייע לענות על השאלה הספציפית המופנית אליה. עיבוד המידע - לאחר שלב איסוף המידע הפסיכולוגית תפרש ותעשה אינטגרציה של המידע שאספה לאור ידע וניסיון קליני. משוב – בסופו של התהליך הפסיכולוגית תסביר את הממצאים של האבחון ואת התשובה לשאלה האבחונית לנבדק/ת בצורה ברורה, ותיתן את המלצותיה לסוג הטיפול או ההתערבות המתאימים ביותר. להסבר מפורט על תהליך האבחון את.ה מוזמנ.ת לכתוב לי או להתקשר. כבר בשיחת הטלפון הראשונה אני מבקשת לשמוע בקצרה את סיבת הפנייה, ולהבין כיצד אוכל להיות עבורך לעזר בצורה הטובה ביותר. טלפון 052-728-2439 כתובת שברץ 22, רעננה דוא"ל hanna.k.g@gmail.com יצירת קשר שלח/י הודעתך נשלחה אליי. אשוב אליך בהקדם.

אבחון פסיכו-דיאגנוסטי הדף בבנייה... במה שונה אבחון פסיכו-דיאגנוסטי מטיפול?

הוראה והדרכה בדיאגנוסטיקה Section Title דיאגנוסטיקה הוא תחום שאני מאוד אוהבת ומלווה אותי לאורך כל הדרך המקצועית שלי – באבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים ופסיכו-דידקטיים לילדים, מתבגרים ומבוגרים, ובמגוון הקשרים קליניים ואבחוניים בקליניקה הפרטית. אני מקפידה להישאר מעודכנת ולחיות את הידע דרך כנסים, סדנאות, והרצאות בארץ ובחו"ל. בין היתר הרצאתי בכנס ה־100 לרורשך בז’נבה, והשתתפתי בלמידה מקצועית מתמשכת עם מדריכים כמו פיליפו אשיירי (therapeutic assessment), האדיל חוסיין (סמינר שנתי על הגריד הדינמי), וג’יימס קלייגר (שכתב את הספרים האחרונים על רורשך באבחון פסיכוזה והפרעה ביפולרית). בשנתיים האחרונות אני מעבירה סמינר מתמשך למתמחים.ות על הרורשך במרפאת בארי ברמת גן, ומציעה ליווי ממוקד בדיאגנוסטיקה לקראת בחינת המומחיות הקלינית - הן באופן פרטני והן בקבוצות קטנות. ממאי 2026 אציע גם סדנאות עומק בדיאגנוסטיקה - סדרת מפגשים אינטנסיבית שנבנתה מתוך עבודה קרובה עם מתמחים.ות לקראת הבחינה, ומתוך זיהוי הנקודות שבהן נדרשת העמקה נוספת. הסדנאות יאפשרו להתעכב על סוגיות מורכבות, לארגן את הידע התיאורטי והקליני, ולגשת לבחינה (ולעבודה היומיומית) ממקום מגובש, בטוח ואינטגרטיבי יותר. בדפים הבאים תוכלו לקרוא בפירוט על ההדרכות האישיות והקבוצתיות שאני מציעה, ועל סדנאות העומק בדיאגנוסטיקה. הדרכות אישיות וקבוצתיות בדיאגנוסטיקה מידע נוסף סדנאות עומק בדיאגנוסטיקה מידע נוסף

אבחון פסיכולוגי לפונדקאות הדיוק המקצועי שנדרש לוועדה, הליווי האנושי שאתם צריכים אבחון פסיכו-דיאגנוסטי והערכה פסיכולוגית לתהליך פונדקאות הורים רבים מספרים שהם מגיעים לאבחון הפסיכולוגי בתחושה של 'חובת ההוכחה עלינו', עם חשש ממבט שיפוטי ומחקירה קרה. אצלי בקליניקה, האבחון הוא תהליך מקצועי, מעמיק ומכבד. אני מאמינה שהמפגש הזה הוא הזדמנות עבורכם להבנה עמוקה של עצמכם, שנועדה להעניק לכם כלים מעשיים וחוויה חיובית בתוך המסע האינטנסיבי והמורכב שאתם עוברים. הערכה פסיכולוגית להורים מיועדים (זוג או יחיד.ה): ראיון קליני מעמיק, הבוחן מוכנות לתהליך, תוך התייחסות למערכת הזוגית והמשפחתית. אבחון פסיכו-דיאגנוסטי (פסיכולוגי) לפונדקאית: תהליך מקיף ומקצועי המלווה בהסברים לאורך כל הדרך, במטרה לבחון מוכנות והתאמה לתהליך. ראיון לבן/בת הזוג של הפונדקאית: בחינת עמדתם ונכונותם להעניק תמיכה בתהליך. עמודי התווך יעילות ומהירות הזמן שלכם יקר. חוות הדעת הכתובה תימסר לכם בתוך עשרה ימים (מקסימום) משיחת המשוב, כדי שתוכלו להגיש את המסמכים ולהתקדם הלאה ללא עיכובים מיותרים. חוויה מעצימה ובעלת ערך האבחון נבנה כתהליך משמעותי בסביבה תומכת וליווי אישי שלי לאורך כל הדרך. מעבר לדו"ח הטכני, תקבלו תובנות על החוסן והמשאבים שלכם, שישמשו אתכם כצידה לדרך בתהליך הפונדקאות, ובחיים בכלל. דיוק מקצועי חוות דעת העומדת בכל דרישות הוועדה. כמי שמלמדת פסיכולוגים בהתמחות את תחום האבחון, אני מביאה עימי ניסיון רב באבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים מורכבים. קצת עליי נעים מאוד, אני חנה ויסברג גולד, פסיכולוגית קלינית מומחית בעלת ניסיון עשיר באבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים. בנוסף לעבודתי בקליניקה, אני גם מלמדת פסיכולוגים בתחום האבחון. אני מאמינה בשילוב שבין דיוק מקצועי לבין רגישות אנושית, ומקפידה להביא לקליניקה את הכלים המעודכנים ביותר בתחום. פרטים טכניים מיקום: קליניקה שקטה ונעימה בתל מונד (לב השרון). שפות: ניתן לקיים את האבחון וההערכה בעברית, אנגלית או רוסית. פורמט: המפגשים מתקיימים באופן פרונטלי בהתאם להנחיות הוועדה. בהתאם להנחיות הוועדה, לא ניתן לבצע את האבחון של הפונדקאית וההערכה של ההורים המיועדים אצל אותה פסיכולוגית. לכן, במידת הצורך, אשמח להפנות אתכם למאבחנים.ות מומלצים.ות. יצירת קשר את.ה מוזמנ.ת לכתוב לי בוואטספ, במייל או להרים טלפון 052-728-2439 hanna.k.g@gmail.com

אבחון לקויות למידה - מידע להורים מהי לקות למידה? לקות למידה (המכונה גם "הפרעת למידה ספציפית") היא קושי מתמשך ברכישת מיומנויות בסיסיות – כמו קריאה, כתיבה או חשבון – למרות אינטליגנציה תקינה, מוטיבציה וחשיפה מתאימה ללמידה – בזמן ובשלב ההתפתחותי המתאים. מדובר בקושי בעל בסיס ביולוגי (נוירו-התפתחותי), שיכול להופיע כבר בגיל הגן, ולהשפיע על התפקוד הלימודי והרגשי לאורך החיים. אבחון מוקדם והתאמה נכונה של הסיוע יכולים לשפר משמעותית את תחושת המסוגלות וההצלחה של הילד. סוגים עיקריים של לקויות למידה קשיים בקריאה - דיסלקציה קושי להתאים בין אותיות לצלילים קריאה איטית, לא מדויקת או מאומצת קושי להבין טקסט באופן תקין קשיים בכתיבה - דיסגרפיה כתב יש לא קריא או כתיבה איטית מאוד שגיאות כתיב רבות (כתוצאה מהקושי בקריאה ולא מקושי מוטורי) קושי בארגון רעיונות ובניסוח קושי בחשבון - דיסקלקוליה קושי להבין כמויות ומספרים – ילדים רבים מפתחים כבר בגיל צעיר הבנה אינטואיטיבית של כמויות קטנות ויחסים מספריים, עוד לפני שנלמדו באופן רשמי. קושי זה מתבטא בכך שהילד אינו תופס כמות באופן אינטואיטיבי כפי שמצופה לגילו. טעויות תכופות בחיבור, חיסור ופתרון בעיות פשוטות תלות מתמשכת באצבעות או בעזרים חיצוניים כדי לבצע חישובים פשוטים – גם בשלבים שבהם מצופה לבצע אותם מהזיכרון מתי כדאי לפנות לאבחון? כאשר הקריאה, הכתיבה או החשבון מתקדמים באיטיות משמעותית לעומת בני גילו של הילד, ומעכבים את יכולתו להשתתף בלמידה בכיתה כשקיים פער מתמשך בין ההשקעה לבין התוצאה כאשר הילד נמנע מפעילויות לימודיות או מביע תסכול רב האבחון נעשה בעזרת מבחנים סטנדרטיים (כלומר, מבחנים בעלי מבנה קבוע שמאפשר להשוות את תוצאות הילד למדדים נורמטיביים של בני גילו), שיחות עם הילד וההורים, ודיווחים מהצוות החינוכי. הוא מאפשר לזהות את מקור הקושי ולהתאים את דרך ההתמודדות והסיוע המדוייקים לילד. שאלות נפוצות האם לקות למידה קשורה לאינטליגנציה נמוכה? לא. ילדים עם לקויות למידה לרוב בעלי אינטליגנציה תקינה ואף גבוהה. הקושי נובע מהאופן שבו המוח קולט, מארגן, מאחסן או שולף מידע – תהליכים של עיבוד מידע שמתרחשים באופן שונה אצל ילדים עם לקויות למידה. האם לקות למידה תעבור עם הזמן? הלקות לא "נעלמת" עם הגיל, מאחר שמקורה בתהליכים נוירולוגיים הקשורים לעיבוד מידע במוח. יחד עם זאת, ניתן ללמוד אסטרטגיות שמסייעות להתמודד עם הקושי, לשפר את התפקוד ולהפחית את ההשפעה של הלקות על הלמידה. תמיכה מתאימה יכולה לעשות הבדל עצום. האם זה תורשתי? כן, לעיתים. אם להורה או לאח יש לקות למידה, הסיכוי לילד עם קושי דומה גבוה יותר. מה אפשר לעשות? לפנות לאבחון פסיכו-דידקטי או פסיכולוגי לשתף פעולה עם צוות בית הספר לאפשר התאמות והקלות במבחנים לשלב הוראה מתקנת, טיפול רגשי או הדרכת הורים, בהתאם לצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים (כמו הקלדה) בית הספר של הילד שלי משתתף בתכנית "מלקות ללמידה" – האם בכל זאת כדאי לפנות לאבחון מורחב? תכניות כמו "מלקות ללמידה" נועדו לתמוך בתלמידים עם קשיים לימודיים, ולעיתים מספקות כלים מצוינים לתיווך, הוראה מותאמת (מתקנת) ותמיכה רגשית. עם זאת, חשוב לדעת שהתכניות אינן תחליף לאבחון פסיכולוגי או פסיכו-דידקטי מקיף. אבחון מקצועי מאפשר להבין לעומק את מקור הקושי, להבחין בין קשיים שונים (כגון לקות למידה, הפרעת קשב או קשיים רגשיים), ולהתאים לילד תכנית סיוע מדויקת וכוללת. לכן, גם אם בית הספר מספק תכנית תמיכה כללית, ייתכן שאבחון מקצועי יכול לתרום רבות להבנת הצרכים הייחודיים של ילדכם ולקדם מענה שלם ויעיל יותר. חשוב לזכור שהמטרה של האבחון אינה רק מיצוי זכויות אלא בראש ובראשונה יצירת הבנה והמשגה מעמיקה של הקושי שהילד מתמודד איתו – במיוחד כאשר מדובר בקושי שעשוי ללוות אותו לאורך חייו. ההבנה הזו היא הבסיס להתערבות מדויקת ויעילה באמת. רוצה לקרוא בהרחבה? לחצו כאן למידע מקצועי ומעמיק על קריטריוני האבחון, סוגי לקויות, אבחנה מבדלת וגישה תרבותית לאבחון >>

וידויה של מכונת קריאה / ויסלבה שימבורסקה אֲנִי, שֶׁמִסְפָּרִי שָׁלוֹש וְעוֹד אַרְבַּע חֶלְקֵי שֶׁבַע, נוֹדַעַת כְּבַעֲלַת יֶדַע בַּלְשָׁנִי מַקִּיף. כְּבָר עָלָה בְּיָדִי לְזַהוֹת אַלְפֵי לְשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם שֶׁעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם הִשְׁתַמְשׁוּ בָּהֶם בְּדִבְרֵי יְמֵיהֶם. כָּל מַה שֶׁהֶעֱלוּ עַל הַכְּתָב בְּסִימָנֵיהֶם, גַם אִם הוּא נִמְעָךְ וְנִכְתָּשׁ בִּשְׁכָבוֹת שֶׁל אֲסוֹנוֹת, אֲנִי מַעֲלָה וּמְשַׁחְזֶרֶת בְּצוּרָתוֹ הַמְּקוֹרִית. אֵין זוֹ הִתְרַבְרְבוּת — אֲנִי קוֹרֵאת אֲפִילוּ לַבָּה וּמְעַלְעֶלֶת בָּאֵפֶר. אֲנִי מְבָאֶרֶת עַל גַּבֵּי מָסָךְ כָּל דָּבָר שֶׁשְׁמו מוּזְכָּר, אֵימָתַי נוֹצָר, מִמָּה וּלְשֵׁם מַה. אַך בְּיָֹזְמָתִי בִּלְבַד אֲנִי קוֹרֵאת בְּעִיוּן קְצָת מִכְתָּבִים וּמְתַקֶנֶת אֶת שְׁגִיאוֹת הַכְּתִיב שֶׁנָפְלוּ בָּהֶם. אֲנִי מוֹדָה — מִלִים מְסוּיָמוֹת גוֹרְמוֹת לִי קוֹשִׁי. לְדוּגְמָה, אֶת הַמַּצָבִים הַקֲּרוּיִים "רְגָשׁוֹת" אֵין לְאֵל יָדִי, עַד כֹּה, לְהַסְבִּיר בִּמְדוּיָק. הוּא הַדִּין עִם "נֶפֶש", בִּטוּי מְשׁוּנֶה. לְפִי שָׁעָה קָבַעְתִי כִּי זָה מִן עֲרָפֶל שֶׁמַחֲזִיק, כִּבְיָכוֹל, מַעֲמָד יוֹתֵר מִיְצוּרִים בְּנֵי תְּמוּתָה. אֲבָל הַצָּרָה שֶׁאֵין לִי גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה הִיא עִם הַמִּלָּה "יֶשְׁנִי". זֶה נִרְאֶה כִּפְעִילוּת יוֹם־יוֹמִית שְׁכִיחָה, אֲבָל לֹא בְּצַוְתָּא, בִּזְמַן הוֹוֶה קָדוּם, עַל דֶּרֶךְ הַפּוֹעַל שֶׁלֹּא נִשְׁלָם, הַגַּם שֶׁהוּא נִשְׁלָם, כַּיָדוּעַ, מִזְּמָן. אַךְ כְּלוּם דַּי בָּזֶה לְשַׁמֵּשׁ כְּהַגְדָרָה? הַחִיבּוּרִים שֶׁלִּי נוֹהֲמִים וְהַבְּרָגִים חוֹרְקִים. הַכַּפְתּוֹר שֶׁלִּי אֶל הַמֶּרְכָּזִיָּה מַעֲלֶה עָשָׁן בִּמְקוֹם לְהָאִיר. אֲבַקֵּשׁ כְּפִי הַנִּרְאֶה עֶזְרַת אֲנָשִׁים אַחִים שֶׁל הֶחָבֵר שֶׁלִי, חֲצִי מִשְׁתֵי חֲמִישִׁיוֹת שֶׁל אֶפֶס. הוּא אָמְנָם מְטֹֹרָף יָדוּעַ, אֲבָל יֵשׁ לוֹ רַעֲיוֹנוֹת. מאמרים הסבר מפורט על תהליך האבחון מאמר קצר, המסביר על תהליך אבחון באופן מפורט ומקיף, תוך מניית והסבר מרכיבי האבחון. המאמר עוסק באבחונים באופן כללי, ובכך מהווה מבוא לאבחון באשר הוא. במה שונה אבחון פסיכו-דיאגנוסטי מטיפול פסיכולוגי? מאמר קצר, המפרט את ההבדלים העיקריים בין אבחון פסיכו-דיאגנוסטי וטיפול פסיכולוגי, ועומד על המורכבות הכרוכים באבחון פסיכו-דיאגנוסטי. אבחון לקויות למידה המאמר מסביר בפירוט רב מהן לקויות למידה, מהם סוגי לקויות הלמידה הקיימים, שכיחותן באוכלוסיה ועוד. המאמר גם מתייחס לגישות עיקריות ונפוצות באבחון לקויות למידה.

התאוריות הפסיכואנליטיות הקלאסיות ניסו לאורך השנים לשער השערות מגוונות לגבי התפתחותה של הנפש בגילאי הינקות המוקדמים. תאוריות אלו תיארו תהליכים המתרחשים בנפש התינוק פנימה, ותהליכים המתרחשים בין התינוק לדמות המטפלת העיקרית שלו, לרוב האם. יחד עם זאת, אף אחד לא היה יכול לאשר את תקפותן של תאוריות אלו, בשל אי היכולת של תינוקות לספר לנו על מה הם חושבים ומה הם מרגישים. וכך, המחשבה על חייהם הנפשיים של תינוקות הפכה להיות לא רלוונטית. אי רלוונטיות זו הולידה במקרים מסוימים הנחות אשר השלכותיהן היו חמורות ביותר. כך לדוגמה, במלחמת העולם השנייה, תינוקות יתומים הועברו לבתי ילדים, בהם קיבלו מענה לכל צרכיהם הפיזיים: הם הואכלו, הושקו, חותלו וטופלו. עם זאת, תינוקות אלו לא קיבלו את היחס הרגשי שהיו מקבלים לו הוריהם היו בחיים: הם לא קיבלו מגע, לא הושמעו להם קולות בשפת התינוקות, ולא הייתה להם דמות מטפלת עיקרית אחת, אשר אהבה אותם וטיפלה בהם בקביעות. הפסיכואנליטיקאי רנה ספיץ, שערך תצפיות בבתי ילדים אלו, מצא כי רבים מהתינוקות הסתגרו בתוך עצמם, סיגלו לעצמם התנהגויות אוטיסטיות ופיתחו דיכאון. חלק גדול מהתינוקות מתו מבדידות, ואלו ששרדו סבלו מעיכובים התפתחותיים משמעותיים ביותר. ממצאי מחקריו היוו נקודת מפנה ביחסה של הפסיכולוגיה לגיל הינקות. בעשורים האחרונים חוקרים בתחומי הנוירוביולוגיה החלו לבחון את תהליכי ההתפתחות של המוח האנושי בתחילת החיים. מחקריהם גילו כי לסביבה בה התינוק גדל וליחסיו איתה יש השפעה מכרעת על התהליכים הביולוגיים שעובר מוחו של התינוק. במקביל, חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה החלו לבצע תצפיות מדויקות בתינוקות ואימהותיהן. המידע שנאסף בתצפיות נותח באמצעות כלים מדעיים אובייקטיביים וסטנדרטיים, והביא לתוצאות מדהימות: לתינוק דפוס התנהגות ייחודי משלו כבר מרגע לידתו, התינוק יודע על קיומה של אימו המובחנת מדמויות אחרות בחייו כבר מהיום הראשון ועוד. תוצאות אלו תמכו בחלק מהתאוריות הפסיכואנליטיות המסורתיות, והפריכו תאוריות אחרות. כך או כך, הן פתחו בפני עולם בריאות הנפש תחום חדש לחלוטין: בריאות נפשו של התינוק. דניאל שטרן, שהיה אחד מהכותבים הבולטים אודות עולמם האישי והבינאישי של תינוקות, כתב כי "המהפכה הזו התחוללה, בחלקה, בזכות העובדה שלמדנו לשאול את התינוקות שאלות עליהן הם מסוגלים להשיב". כוונתו הייתה כי התנהגותו של התינוק אינה רנדומלית ואינה חסרת משמעות, וכי במידה ונעקוב אחרי הפניית הראש שלו, כיוון המבט שלו, תנועות ידיו ורגליו, הצורך שלו במציצת אגרופו ועוד, נוכל למצוא דפוס בעל משמעות, אשר יגלה לנו מה מתרחש בתוך נפשו פנימה. כיום מוסכם וברור כי התינוק מטמיע את כל החוויות אותן הוא חווה עוד מבטן אימו, וקל וחומר מרגע צאתו לאוויר העולם. כך, חוויות אלו הופכות להיות בהדרגה חלק ממי שהוא. לכן, התנהגויות חריגות אותן מראה התינוק הן ביטוי למצוקה, אותה הוא חווה בעולמו הפנימי, ומצוקה תמיד מלווה בכאב. כן, גם תינוקות חווים כאב נפשי, כמו גם קשת רחבה של רגשות מובחנים זה מזה. כך לדוגמה כבר בגיל חודשיים התינוק מסוגל להביע עניין, שביעות רצון ומצוקה. בתהליך הטיפול הפסיכולוגי בתינוקות, התינוק הוא אמנם המטופל המופנה, אך העבודה הטיפולית נעשית תמיד בתוך הקשר הורה-תינוק. הפסיכואנליטיקאי הבריטי, דונלד וויניקוט, אמר "אין כזה דבר תינוק בלי אמא", והוא צדק. העולם הפנימי של ההורה משתקף בעולם הפנימי של התינוק. האופן שבו ההורה מפרש את האיתותים של התינוק ומתקשר איתו משפיע על ההתפתחות של התינוק. במקרים בהם ההורה לא מודע לצדדים השליליים של השתקפויות אלו, התינוק עלול לפתח מצוקה. למעשה כבר בגיל שנה ניתן לסווג את הדפוס שילווה את התינוק במערכות יחסים שלו עם אחרים וביחסו לעצמו. דפוס זה נוצר מתוך ההתנסויות החוזרות והנשנות של התינוק עם הוריו והמסרים שהם מעבירים לו לגבי העולם ולגבי עצמו, המתגבשים לכדי דפוס שמאפיין את חייו הנפשיים. עם זאת, גיל הינקות הוא גם תקופה של התפתחות מואצת, וככזו, תקופה זו מאופיינת בשינויים רבים וגמישות גדולה של המוח והנפש. לכן, במקרים של פנייה לטיפול עם תינוק המגלה תסמינים חריגים של מצוקה רגשית, הסיכויים לשינוי ושיפור הם גבוהים ביותר. לעיתים, גם אם התינוק נולד עם נתונים שעלולים להתוות אותו למסלול התפתחות בעל סיכון, הטיפול בגיל הינקות מאפשר ליצור מסלולים עוקפים במוח של התינוק, שמקטינים את עוצמת הפגיעה האפשרית. מקורות קרן, מ', הופ, ד', & טיאנו, ס'. (2013). זה לא יעבור עם הזמן? בריאות הנפש בשלוש השנים הראשונות לחיים. תל אביב: מודן הוצאה לאור. שטרן, ד'. (1990). יומנו של תינוק: התחושות, המראות והחוויות של תינוקכם . תל אביב: מודן הוצאה לאור. במידה והיינו שואלים שאלה זו לפני חמישים שנה התשובה שהיינו מקבלים בקצרה היא - 'לא'. ובאריכות: התפיסה הרווחת בעבר הייתה כי התינוק הוא יצור תלותי, אשר אין לו קיום עצמאי, לא פיזית וגם לא נפשית, והוא לא מרגיש או מבין שום דבר. הורים שהיו מתלוננים על התנהגויות חריגות של התינוק שלהם, דוגמת בכי בלתי פוסק, קשיי שינה, הימנעות מאכילה וכדומה, היו נענים על ידי המומחים כי כל זה יעבור ככל שהתינוק יגדל ויתגבש ליצור תבוני עצמאי. טיפול פסיכולוגי לתינוקות - יש דבר כזה? תאריך: 8.2.19